הַתָּקָה

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתִּיק, נתק: ורמז באמרו קפדתי כאורג חיי למהירות התקת האורג את בגדו ממנורו (השרש' לריב"ג, קפד). כי ממנהג העברים לקרא התקת הסדר הריסה (שם, נסח.