הִתְקַבְּצוּת
°, ש"נ. – שה"פ מן הִתְקַבֵּץ: הליחה העבה הדבקה בחלק קנה הריאה או בעת ההתקבצות בעורקים הדבקים (פרקי משה א). ושם (במצפה) היה בית ועד להיות ישראל מקובצים כי יהיה להם דבר והיה התקבצותם לדעה מה זה ועל מה זה (ר"י אברבנאל, שופט' כ א). – ובמשמ' ההפך מן התפשט: המוח יש לו תמיד תנועת ההתקבצות וההתפשטות הולך בדרך הדפק נמשך לתנועת העורקים הדופקים והלב (פרקי משה א). ויצרפו אליהם הפחד והכעס למה שימצא בהם מההתפשטות וההתקבצות (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח ו). והנשימה הוא הפעל שיהיה בגוף כלו בהתפשטות העורקים הדופקים והתקבצותם (פרקי משה כג).