הִתְרַעֲמוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְרַעֵם: זו היא התלונה שיש לגוף מהש"י אחר שסבל כל זה מה יתן לו ומה שכרו לולי הגמול המקוה בעת התחייה וזה אמרו פעם שנית כעונה לנחם לנפש ולהתרעמות החמר מה תשתוחחי נפשי וגו' (נוה שלום יא ה). ומן הסתם אברהם הרגיש בדבר ממה שמתרעמת שרה עליו קודם הודעת הדבר אליו והגם שאמרה אח"כ אין זו דרך הודעה אלא דברי התרעמות (אוה"ח, בראש' טז ב).