° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְרַצֵּה: הבחינה במפורסמות שהם הנאה והמגונה ובמושכלות הם האמת והשקר והוא התרצות דרכי איש והשלמת אויבו (ידע' בדרשי, הפרדס א). שהרי אין לך דמיון גרוע בכל בני אדם (ליחס להבורא) מהכעס וההתרצות שהם מדות נפשיות (אילימה לרמ"ק, עין כל ב א).