*, ש"נ, — האבר המיוחד להזכר, männl. Glied; membre; virile: כל שזכרותו מבחוץ מוליד מבפנים מטיל ביצים (בכור' ח.). עור שקושרין להן תחת זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות (שבת נג:). שכיוון (פנחס) בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה (סנה' פב:). לא אמרו טומטום ספק אלא באדם הואיל וזכרותו ונקבותו במקום אחד אבל בהמה מטיל מים במקום זכרות זכר במקום נקבות נקיבה (בכור' מב:). כיון את הרומח כנגד הקבה שלה כדי שתהא זכרותו נראה בתוך הקבה (מד"ר במד' כ). אנדרוגינוס שנבעל לפסול מן התרומה בין דרך זכרותו בין דרך נקבותו (רמב"ם תרומ' ז טז). — ובהשאלה, מה שדומה לאבר הזכרות: אמר רב אשי שקדחו (את השופר) בזכרותו (ר"ה כז:). נטלו קרנותן וזכרותן עמהן פסולה ואין פודין עליהן נטלו טלפיים וזכרותן עמהן פסולין ונפדין עליהן (בכור' מד.). לא שנו (שאסור לבקע עצים בקרדום) אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר (ביצה לא:).