1, ש"ז, — מה שאדם צריך להשיב לחברו שלקח ממנו בתורת מלוה וכדומה, Schuld; dette; debt: ואיש לא יונה חבלתו חוֹב2 ישיב (יחזק' יח ז). מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה (שבי' י ד). מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן (כתוב' צא:). הניחו לגבאי שיגבה את חובו (ירוש' יומ' ח מה:). שלא בכל שעה אדם זוכה לפרוע חובו (שם ע"ז א לט:). —  *בַּעַל חוֹב, מי שהלוה: הנזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית (גיט' ה א). בבעל חוב שאינו דוחק (ירוש' כתוב' יג לה ד). אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי (גיט' ח ג). חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו (ב"ק קז.). ואם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באים ונפרעים (ב"ק ט י). כתב לזון את בת אשתו ואת בן אשתו הרי הן כבעלי חוב הן קודמין לכל אדם (תוספתא כתוב' י ב). — ומ"ר בעלי חובים: האומר לאשתו קונם שאני נהנה ליך לווה ובעלי חובין באין ונפרעין (נדר' מז:). נפרעים בעלי חובים מהירושה שליש החוב (טור, הלכ' גזילה שסז). — ושטר חוב: ב' שהוציאו שטר חוב זה על זה וכו' זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו (כתוב' יג ט). הפורע שטר חובו לחבירו שלא מדעתו (ירוש' שם יג לה ד). שטרי חוב המוקדמים פסולים (שבי' י ה). מצא שטרי חוב בזמן שאין בהן אחריות נכסים בזמן שהלווה מודה יחזיר למלוה (תוספתא ב"מ א ה). — ובהשאלה: וראה אפלטון איש מרבה לדבר וממעיט לשמוע ויאמר לו פרע חוב אזניך מפיך כי הבורא ית' יצר לנו שתי אזנים ולשון אחת כדי שנשמע יותר ממה שנדבר (אלחריזי, מוסרי הפלסופ' ב ב). — ובמליצה: ויהי היום ויצא הקול כי חבר הקיני פרע חובו וצפרני המות דבקו בו (ר"י חריזי, איתיאל יט). — ומשל: לין בלי סעודה והשכם בלי חוב (צואת ר"י א"ת, דרך טובים).