חֹמָה, ש"נ, מ"ר חוֹמוֹת, חֹמֹת, —  קיר גבוהה של אבנים סביב עיר שלא יכנס בה האויב, Mauer, Stadtmauer; muraille; wall: כל אלה ערים בצרת חוֹמָה גבהה דלתים ובריח (דבר' ג ה). ועל כל מגדל גבה ועל כל חוֹמָה בצורה (ישע' ב יה). כלם ישבים באין חוֹמָה ובריח ודלתים אין להם (יחזק' לח יא). נבנה את הערים האלה ונסב חוֹמָה ומגדלים דלתים ובריחים (דהי"ב יד ו). ואחרי כן בנה חוֹמָה חיצונה לעיר דויד מערבה וכו' ויגביהה מאד (שם לג יד). ויריעו העם תרועה גדולה ותפל הַחוֹמָה תחתיה ויעל העם העירה (יהוש' ו כ). ותתצו הבתים לבצר הַחוֹמָה (ישע' כב י). לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בְּחוֹמָה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה (שם ל יג). עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יי' ואת חוֹמַת ירושלם סביב (מ"א ג א). ויבאו ירושלם ויפרץ בְּחוֹמַת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה (מ"ב יד יג). יזכר אדיריו יכשלו בהליכותם ימהרו חוֹמָתָהּ והכן הסכך (נחום ב ו). ואת חוֹמַת ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים (מ"ב כה י). אל חוֹמֹת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים (ירמ' נא יב). והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו ושחתו חוֹמֹת צר והרסו מגדליה (יחזק' כו ג-ד). היטיבה ברצונך את ציון תבנה חוֹמוֹת ירושלם (תהל' נא כ). ונתתי להם בביתי וּבְחוֹמֹתַי יד ושם טוב (ישע' נו ה). והצר לך בכל שעריך עד רדת במקור נדפס 'תרד' חֹמֹתֶיךָ הגבהת והבצרות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך (דבר' כח נב). נפלו אשויתיה נהרסו חוֹמוֹתֶיהָ (ירמ' נ יה). על חוֹמֹתָיִךְ ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה (ישע' סב ו). ומחי קבלו יתן בְּחֹמֹתָיִךְ1 ומגדלתיך יתץ (יחזק' כו ט). – ומ"ז חֹמֹתַיִם, שתי חומות: ומקוה עשיתם בין הַחֹמֹתַיִם1 למי הברכה הישנה (ישע' כב יא). ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין הַחֹמֹתַיִם (ירמ' לט ד). —  ובהשאלה: והמים להם חוֹמָה מימינם ומשמאלם (שמות יד כב). —  ובמליצה, הוא היה חוֹמָה עליו, לאמר הגן עליו, שמר עליו: והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה חוֹמָה היו עלינו גם לילה גם יומם (ש"א כה יה-יו). הון עשיר קרית עזו וּכְחוֹמָה נשגבה במשכתו (משלי יח יא). ואני אהיה לה נאם יי' חוֹמַת אש סביב (זכר' ב ט). – הוא היה כְחוֹמַת נחשת, ר"ל שלא יכול אדם לגבר עליו: ונתתיך לעם הזה לְחוֹמַת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך (ירמ' יה כ). —  *וחומת ברזל כל שמירה שאמרה תורה אפי' הקיפו חומת ברזל אין משערין אותו אלא בגופו (ירוש' ב"ק סוף ד). המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל (שם ברכ' ה ח ד). מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים (בבלי שם לב:). —  ובחכמת ההגיון, °גזרות בעלות חומה: וכל אחת מאלו הגזרות אם שיהיו בעלות חומה ואם בזולת חומה והם הגזרות אשר נושאיהם ענינים כללים והחומות ארבע וכו' ומהם הסותרים והם אשר יתחבר באחת מהם חומה כלליית ובאחרת חומה חלקיית וזה שני מינים אם שיהיה החומה הכלליית בחיוב והחלקי בשלילה כאמרנו כל אדם חי ואין כל האדם חי או קצת האדם אינו חי וכו' ומהם מה שלא יתחבר בהם חומה כלל חוץ מה"א ההודעה והם הסתמיות (כל מלאכ' הגיון, מליצה). כי מקום מלת השלילה אם באישית הנה עם הקשר כאמרנו ראובן איננו חכם ואמנם בבעלי החומות היה עם החומה כאמרנו אין כל אדם ימצא לבן או הוא לבן (שם). 

איַל הברזל, לקעקע החומה. —  בַּחַן. — בִּצֵּר החומה, עיר בצורה, שחומָה סביב לה. —  חַל. —  מִבְצָר. — מִגְדָּל. — מָצוֹר, שם מצור על העיר, העיק מסביב לחומה. —  נָתַץ החומה. —  עֹפֶל. – פֶּרֶץ בחומה, חומה פרוצה. —  קָשַׁר החומה, בנה אותה. —  שׁוּר. — שער, שערי החומה.