1, ש"ז, — תֵאוּר, ספור דברים ופרטים אדות דבר מן הדברים שעי"ז יתֹאר תאר הדבר כמו שהוא,  Beschreibung ; description : לא אחריש בדיו ודבר גבורות וְחִין2 ערכו (של הלויתן) מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה וכו' (איוב מא ד-ו). — °ובמשמ' דבור ומליצה : ארשה ארוש רחשון, בארש ניב ולשון, אתחין בְּחִין לחשון, דברי מלעשון, בעד נצורי כאישון, אפגעה בלי לישון (ר"א קליר, תפי' טל, ארשה). מים גבר במרהטים, בחִין פצל ברהטים (הוא, תפי' גשם, יפתח). והוא כון בכל גון למול הזבול לבית עולם, ושם יושב ובו יקשב לחין אבות והלולם, מקום מקדש ושיר חדש למלאכים ואראלם (אופן שבת אחר שבוע', כבודו). ידידיך מאמש חִין ותפלה סדרו, ובסליחת חטאתם לך את נפשם מכרו, ענה אותם ברחמיך אשר מעולם גברו (סמא"צ, סליח' של נעיל', ידידיך). ואם אל כמוני יפנה כמוך איננו תמהון ואם תט אלי סכות חין ערכי כבודך לא יחל ואין למעלתך גרעון (אגר' מנח' בן סרוק לר' חסדאי). והצליח דרכו, שלחו בו מלכו, וערב חִין ערכו, כמנחת כפרים (תשו' תלמ' מנח' על דונש). תהילה מחנה שרפים משוררים בחין ערכם, דבר זמירות ושירות רגלים שוררו בתוכם (מחז' ויטרי, ברכ' נשואים תע"ט). באשמורת הבקר קראתיך אל מהלל, יערב לך חִין ערכי יום לבי לך סולל, ותגיה את חשכי וכאור בקר יהֻלל (סליח' יום ד, באשמורת). — והשתמשו בו גם במשמ' חשיבות ויפי, כמו חֵן: מה נכבד היום זה המושב וחי ערכו, אחרי אשר המזל הביא ראשי המשוררים עד כה (עמנ', מחב' ב). כי הרהיבוני אותיותיך הנעימות וחין מליצתך הערבה עלי אזן שומעת (אגרות רמ"ד ז). האיש אשר לא חלה מעודו לא ידע חין ערך הבריאות (אגר' יל"ג א קנח).