חֵלֶב

1, ש"ז, סמי' חֵלֶב, בכנ' חֶלְבִּי, חֶלְבָּם, מ"ר חֲלָבִים, חֶלְבֵּיהֶם, —  חלק מהשומן המתהוה בגוף בע"ח בפרט על קצת הקרומים ונקלף בנקל מהקרום2, Talg; suif; suet:  כל חֵלֶב וכל דם לא תאכלו (ויקר' ג יז).  כל חֵלֶב שור וכשב ועז לא תאכלו (שם ז כג). ואת כל חֵלֶב פר החטאת ירים ממנו את הַחֵלֶב המכסה על הקרב ואת כל הַחֵלֶב אשר על הקרב ואת שתי הכלית ואת הַחֵלֶב אשר עליהן אשר על הכסלים (שם ד ח-ט). שבעתי עלות אילים וְחֵלֶב מריאים (ישע' א יא). לא קנית לי בכסף קנה וְחֵלֶב זבחיך לא הרויתני (שם מג כד). הדשנה מֵחֵלֶב מדם כרים ועתודים מֵחֵלֶב כליות אילים (שם לד ו). ואת כל חֶלְבּוֹ ירים ממנו (ויקר' ד יט). ואת כל חֶלְבָּהּ יסיר (שם לא). ואת חֶלְבָּם תקטיר (במד' יח יז). ואת שתי הכלית ואת חֶלְבְּהֶן3 (ויקר' ח יו). וישימו את הַחֲלָבִים על החזות ויקטר הַחֲלָבִים המזבחה (שם ט כ). והקטיר עליה חֶלְבֵי השלמים (שם ו ה). והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו וּמֵחֶלְבֵּהֶן (בראש' ד ד). חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף (חול' מט:). —  ובאדם: ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר הַחֵלֶב בעד הלהב (שופט' ג כב). —  ואמר בן סירא: כי כחלב מורם מקדש כן דויד מלך ישראל לכפירים שחק כגדיים ולדובים כבני בשן (ב"ס גני' מז ב-ג). הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר (ברכ' א א). וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים (שבת טו ג). שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטר חלביו (פסח' ו א). —  וחלב קרוש: כתבו בדם הקרוש בחלב על עלי זית (תוספתא גיט' ב ג). —  ובכלל שומן: יצא מֵחֵלֶב עינמו (תהל' עג ז). כי כסה פניו בְּחֶלְבּוֹ (איוב יה כז). חֶלְבָּמוֹ סגר פימו (תהל' יז י). —  ולדמיון מאכל שמן ומלא טעם: ואכלתם חֵלֶב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם (יחזק' לט יט). כמו חֵלֶב ודשן תשבע נפשי (תהל' סג ו). —  ולדמיון של אטימות הדעת וקשי הערף: טפש כַּחֵלֶב לבם (תהל' קיט ע). —  ובהרחבה גם לפֶרִי: כל חֵלֶב יצהר וכל חֵלֶב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליי' לך נתתים (במד' יח יב). עם חֵלֶב כליות חטה (דבר' לב יד). ויאכילהו מֵחֵלֶב חטה (תהל' פא יז). חֵלֶב חטים ישביעך (שם קמז יד). —  וחֵלֶב הארץ, היותר טוב שבה: וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חֵלֶב הארץ (בראש' מה יח). —  ועי' *שׁוּמָן.    



1 אמרו רוב החדשים כי זהו השם חִ'לב خِلب בערב' שהוא מסך הכבד. אך קצת קשה כי בהשם חִ'לב הזה אין שום רמז להשומן שעל הקרום. ואולי האח האמתי של חלב העברי בלשון הערבית הוא השם חִלם حِلم שהוא שומן השה. וכבר נמצא השם חלב גם בלשון כנענית של הפונים. בסור' חלבא.

2 אין ספק בדבר כי בלשון העבר' שמשה מלה זו לא במשמ' שומן בכלל, Fett; graisse; fat, כי הלא נצטוו בני ישראל שלא לאכול כל חלב, ואי אפשר שבאמת נאסר עליהם כל שומן שעל גב הבשר. והאמת היא כמו המסורה שבחלב הכונה רק לאותו השומן הדבק בהקרומים בהמעים, בהכליות וכדומה.

3 כמו פְרִיהֶן במקום פִּרְיָן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים