חֵלֶט

° 1, ש"ז, מ"ר חֲלָטִים, הלֵחה שבגוף בעלי חיים, Saft (des Körpers) ; humeur ; humor : או שיהיה מצד עוצם המחלה ושהחלטים השחורים עליה גוברים המבקש לרש"ט פלקיירא. ושלשל גוף כשיבאו חלטים אבא מרי, בתי' הנהג' הגוף. יש באדם ארבעה חלטים והם המרה הירוקה והדם והליחה והלבנה (מ' אלדבי, ש"א ד א). והפצעים יקרו באצטומכה מחלט נושך כמו המרה הירוקה והליחה המלוחה (שם). וצריך לנקות תחלה החלט שגבר עליו ואחר כן לשים עליו משיחות (שם). וראוי לחולה לנקות תחלה החלט שמסבב החולי (שם). לא כל מזגי האדם שוין ואם יתנהגו על דרך אחד כי לפי רוע הכנת מזגו יתילדו החלטים ויחלה ויתקצרו ימיו (צידה לדרך א ג ב). ויהיו אנשי גוף וגוף מיוחסים לחלט חלט עם היותם במקומם מזוגי הטבע (ר"י עמדין, בירת מגדל עז צז). שברא הש"י ארבעה חלטים באדם המיוחסים לארבעה יסודות שמהם הורכב (שם). וכן יתעוררו ויתגברו החלטים לפי התעמלות והמנוחה (שם).



1 בערב' חִ'לט حِلْط, ממושג המזיגה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים