פ"ע, חָלַמְתִּי, חלָמתי, חֹלֵם, יַחֲלֹם, וַיַּחֲלֹם, יַחַלְמוּ, וַיַּחַלְמוּ, יַחֲלֹמוּ, יַחֲלֹמוּן, נַחַלְמָה, וַנַּחַלְמָה, —  ראה חֲלוֹם בשֵנה, träumen; rêver; to dream: ויזכר יוסף את החלמות אשר חָלַם להם (בראש' מב ט). ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חָלַם נבכדנצר חלמות (דני' ב א). שמעו נא החלום הזה אשר חָלָמְתִּי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי וכו' הנה חָלָמְתִּי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי וכו' ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חָלָמְתָּ הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה (בראש' לז ו-י). ויאמר פרעה אל יוסף חלום חָלַמְתִּי ופתר אין אתו (שם מא יה). הנה חלום חָלַמְתִּי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל (שופט' ז יג). ויאמר להם המלך (להחרטומים) חלום חָלַמְתִּי ותפעם רוחי לדעת את החלום (דני' ב ג). ויאמרו אליו חלום חָלַמְנוּ ופתר אין אתו (בראש' מ ח). ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חֹלֵם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה  באחו (שם מא א-ב). בשוב יי' את שיבת ציון היינו כְּחֹלְמִים (תהל' קכו א). כאשר יַחֲלֹם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יַחֲלֹם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה (ישע' כט ח). וַיַּחֲלֹם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה (בראש' כח יב). וַיַּחֲלֹם יוסף חלום ויגד לאחיו (שם לז ו). וַיַּחֲלֹם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו (שם ט). וַיַּחַלְמוּ חלום שניהם (שם מ ה). וַנַּחַלְמָה חלום בלילה אחד אני והוא (שם מא יא). —  ובמשמ' חלום של נבואה: שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבּאים בשמי שקר לאמר חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי (ירמ' כג כה). והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יַחֲלֹמוּן בחוריכם חזינות יראו (יואל ג א). רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חברי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף הצדיק וכו' (ברכ' נה:). 

—  הִפע', הֶחְלִים, מַחְלִים, מַחְלִימִים, ובקצור תנועת עה"פ מַחְלְמִים, —  א) כמו חָלַם: ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מַחְלְמִים1 (ירמ' כט ח). —  ב) °עשה שֶיַחֲלֹם: ויש נביא שנאצל עליו בהקיץ מבלי שיחלימהו או יתיש כחו או ירדם (ראב"ע, ספר העצמים). כי הוא (הבורא) לבדו המחלים והמודיע העתיד (ר' בחיי, וישב). ורצה הקב"ה להחלים את פרעה ולהפעים רוחו בחלום ולסכל עצת חרטומיו וחכמיו כדי להעלות את יוסף אל המעלה ההיא (שם, מקץ). כי השדים לג' חלקים נחלקים יש מהם שוכנים באויר בגלגלי היסודות והם המחלימים את האדם בלילה ויש מהם שוכנים בקרבנו והם המחטיאים האדם ויש מהם שוכנים בתהומות ים (שם, יתרו). ובהיותו על הכנה זו מההתבודדות יחלימוהו חלום נבואה ויודיעוהו הרהורי לבו (עבוה"ק לר"מ גבאי, סתרי התורה כז).