פ"ע, עת' יֶחְלַם, יַחְלְמוּ, —  היה חזק, בריא, בגוף או ברוח, kräftig sein, être sain, be sane: תכרענה (האַיָּלוֹת) ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה יַחְלְמוּ בניהם ירבו בבר יצא ולא שבו למו (איוב לט ג-ד). — *חָלוּם, עי' *חָלִים

— הִפע', הֶחֱלִים, תַּחֲלִימֵנִי, —  עשה שיֶחְלַם, שיחזק ויבריא: ולכל בהן חיי רוחי וְתַחֲלִימֵנִי והחייני (ישע' לח יו).  —  ואמר בן סירא: וגם שנים עשר הנביאים תהי עצמתם פרחות תחתם אשר החלימו את יעקב וישעוהו בתקות אמת (ב"ס גני' מט י).  ועיני יי' אל יראיו והוא יכיר כל מפעל איש לא צוה אנוש לחטא ולא החלים אנשי כזב (שם יה יט-כ). — ואמר המשורר: קמתי בגן נשף העת, ילדת העב עלי חולה, וישא אל אפי רוח, רוח מַחְלִים נפש חולה (רמב"ע, תרשיש ג יז). — °והמזון המחלים: ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים (רמב"ם, דעות ד א).  שינצל החולה שאינו יודע מחכמות הרפואות בשמעו עצת הרופא שינהיגהו וידריכהו לפי שאינו יודע הדברים הממיתים ולא המחלימים המצילים (הוא, אגר' תימן). — ובהשאלה את הנפש: בהגיע הבשורות המאירות כמאורות וכו' וירפאו הנפשות האנושות ויחלימו הגופות הנגופות (מכת' ר"י בן תנחום הירוש' לר"ד נכד הרמב"ם).

— נִפע', °נֶחֱלַם, — המכה נחלאה ונרפאה: איני רואה טעם לאסור שהרי כיון שבגמרא התירו כשיש מכה בדופן וכו' אף על פי שנחלמה תולין שבהיות שם המכה נסרכה ואחר כך נחלמה (מכת' ר"י בן תנחום הירוש' לר"ד נכד הרמב"םשו"ת ריב"ש שיט).  ושבר שנקשר ונחלם רישומו ניכר (שו"ת מהר"מ מטראני, אה"ע ט).  כל שנראה בהדיא שהיתה בו מכה אעפ"י שנחלמה תולין בתחלה (שם).