, ש"נ, מ"ר חֲלָקוֹת, חֲלַקּוֹת1 — סגולת דבר חָלָק, Glätte; lisse; smoothness : ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חֶלְקַת צואריו (בראש' כז יו). — ובהשאלה, חֶלְקַת לשון, דברי חנפה: לשמרך מאשת רע מֵחֶלְקַת לשון נכריה (משלי ו כד). — ומ"ר חֲלָקוֹת, דברים חלָקים, דברי חֹנף: אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חֲלָקוֹת חזו מהתלות (ישע' ל י).  —  ושפת חֲלָקוֹת: שוא ידברו איש את רעהו שפת חֲלָקוֹת בלב ולב ידברו יכרת יי' כל שפתי חֲלָקוֹת לשון מדברת גדלות (תהל' יב ג=ד). — ובכלל דבר נעים ורצוי לאדם שהוא מתפתה בו: אך בַּחֲלָקוֹת תשית למו הפלתם למשואות (תהל' עג יח). — וחֲלַקּוֹת: ומרשיעי ברית יחניף בַּחֲלַקּוֹת (דני' יא לב).