1, פ"ע, עת' יֶחֱלַק, -  היה חָלָק, glatt sein; être lisse, doux; be soft, ובהשאלה חָלַק פיו, חָלְקוּ דבריו:  חָלְקוּ מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות תהל' נה כב.

—  הפע', הֶחֱלִיק, מַחֲלִיק, לְהַחֲלִיק, לַחֲלִק, —  א) פ"ע, הֶחֱלִיק על דבר חלק, gleiten; glisser; to glide, ובהשאלה הֶחֱלִיק בתוך ההמון וכדומה, בקע והשתמט בדרך שלא ירגישו בו:  ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימין לַחֲלִק2 משם בתוך העם ירמ' לז יב. —  *ובמשמ' העקרית:  בוזקין מלח על גבי הכבשׁ בשביל שלא יחליקו ערוב' י יד.  השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה חייב להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור ב"מ ו ג.  מחליקין היו לפני חלון של רבים ודורסים ולא נמנעין פרה יב ד.  עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פרש טליתו עליה מפני הזבובין ירוש' פסח' ו לג..  ואלו הן סימניו (של סריס) כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק יבמ' פ:. —  וְהֶחֱלִיק אליו, דבר לו חלקות, ובהשאלה בעיניו, עשה לו רמזים של פתוי וחלקות בעיניו:  כי הֶחֱלִיק3 אליו בעיניו למצא עונו לשנא תהל' לו ג. —  וְהֶחֱלִיק על פלוני, במשמ' של איבה, התנהג אתו בחלקות כדי להפילו ולהכשילו:  גבר מַחֲלִיק על רעהו פורש על פעמיו משלי כט ה. —   ב) פ"י, הֶחֱלִיק את הדבר, עשהו חָלָק, שלא יהיו עליו חַדּוּדִים, glätten; rendre lisse; to smooth:  ויחזק חרש את צרף מַחֲלִיק פטיש את הולם פעם ישע' מא ז.  השוחט במגל קציר בדרך הליכתה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ואם החליקו שיניה הרי הוא כסכין חול' א ב. —  *וְהֶחֱלִיק בשמן, בשומן, או באיזה דבר אחר, עשה שיהיה חָלָק:  העגול משיחליקנו מחליקין בתאנים ובענבים של טבל מעשר' א ח.  המחליק בענבים לא הוכשר שם.  מפני שמחליק פניה בשומן חזיר ע"ז לה:. —  ובהשאלה, הֶחֱלִיק דבריו, לשונו, עשה אותם חֲלָקִים:  להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה הֶחֱלִיקָה משלי ב יו.  מוכיח אדם אחרי חן ימצא מִמַּחֲלִיק לשון שם כח כג.  כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרנם לשונם יַחֲלִיקוּן תהל' ה י.  אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם ע"ז נה.. — ועשה שיַחֲלִיק, שיעתק ממקום למקום כמו על דבר חָלָק:  השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה וכו' לדוש בתבואה ודש בקטניות חייב מפני שהקטניות מחליקות ב"מ ו ד.  זה שמן אופקינון שמשיר השער ומחליק הבשר של גוף מד"ר שה"ש, אתי מלבנון. —  *הֶחֱלִיק  בבצלים וכדומה, שלף שלשה ויותר בצלים זה אצל זה מתוך השאר והניח מקום חלק:  המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשים לגורן פאה ג ג.  המדל בזיתים ב"ש אומרים יגום ובה"א ישרש ומודים במחליק עד שיגום איזה הוא המדל אחד או שנים המחליק שלשה זה בצד זה שבי' ד ד.

— הָפע', *הָחֳלַק, הוּחֲלַק, —  גרמו לו שהחליק על דבר חָלָק:  נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה חייב ב"ק ג א.  (מי שאומר) שדחפתה חברתה (פטורה) כ"ש שהוחלקה במימי רגליה (ומי שאומר) שהוחלקה במימי רגליה (פטורה) אבל דחפתה חברתה פשעה ומשלמת מה שהזיקה גמ' שם נח..  הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות וכו' (והוזקה בהם בהמתו של בעה"ב חייב בעל הפירות) אמר רב לא שנו אלא שהוחלקה בהן אבל אכלה פטור שם מז: