1, ש"ז, — א) כל דבר שטעמו דומה לטעם החֹמֶץ, Gesäuertes;  chose aigre; sour thing , ובפרט, בצק שנתן בתוכו שאור:  ולא יראה לך חָמֵץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך (שמות יג ז).  כל המנחה אשר תקריבו  ליי' לא תעשה חָמֵץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליי' (ויקר' ב יא).   לא תאפה (המנחה) חָמֵץ (שם ו י).  — ובפרט בתלמוד, *כל דבר שאסור לאכלו בפסח משום אסור חָמֵץ:  אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה (פסח' א א).  אין ביעור חמץ אלא שריפה (שם ב א).  חמץ של עובד כוכבים שעבר עליו הפסח מותר בהנאה (שם ב).  נכרי שהילוה את ישראל על חמיצו וכו' ישראל שהילוה את הנכרי על חמיצו (תוספתא שם א כא-כב). חמיצן של גוים וכו' חמיצן של עוברי עבירות מותר אחר הפסח מיד (שם יג-יו).