א. חָסִית

*, ש"נ, מ"ר חֲסִיּוֹת, —  צמח, שם כללי למיני הבצלים: המנכש עם הכושי בחסיות אע"פ שפירותיו טבל אוכל מהם עראי תרומ' ט ז. כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם החסית חסית של חולין עם חסית של תרומה ירק של חולין עם חסית של תרומה אסור אבל חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר שם י י. אלו הן מיני חסיות1 הלוף והשום והבצלים והקפלוטות ר' יהודה אומר אין לך מיני חסיות אלא קפלוט בלבד תוספתא שם ט ג. חסית בחסית מין במינו ירוש' שם י מז:. אין מקיפין חרדל וחריע אלא לחסיות בלבד שם כלא' ב כח.. המנכש עם הכותי בחסיות אוכל מהן אכילת עראי נדר' נח:. ששה דמעות הן שלש יפות לעין דמעת חסית2 קטנה דמעת הקילורית ודמעת החרדל ושל צחוק יפה מכולם מד"ר איכ', כלו בדמעות.



1 כך בתוספתא שבש"ס וילנה, ובמהד' צוק"מ חרסיות .

2 גרסת הערוך. וי"ג שום, ובקצת ספרים: דמעות הסם.

חיפוש במילון: