חֲסִיפָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן חָסַף: הקב"ה דרכו בקדושה הלוכו בקדושה נראה בקדושה דבורו בקדושה חסיפת זרועו בקדושה (תנחומא בראש' ז). — ואמר הפיטן: זו באמירה, וזו בגזרה, זו באסיפה, וזו בַחֲסִיפָה, זו בנשיקה וזו בתשוקה (יוצר שבת פרה, בהרת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים