, — מלת הטעם, ותורה הזמן שקודם הדבר שנאמר אח"כ, במשמ' עוד לא, קודם, noch nicht, ehe; pas encore, avant que; not yet, previousely , ויבוא עם עתיד אחריו גם לזמן עבר: וכל שיח השדה טֶרֶם יהיה בארץ וכל עשב השדה טֶרֶם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ (בראש' ב ה).  טֶרֶם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית (שם יט ד).  והמה טֶרֶם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג (יהוש' ב ח).  ונר אלהים טֶרֶם יכבה ושמואל שכב בהיכל יי' וכו' ויקרא יי' אל שמואל (ש"א ג ג=ד).  — ועם עבר אחריו: ויהי הוא טֶרֶם כלה לדבר והנה רבקה יצאת (בראש' כד יה).  — ולזמן ההוה והעתיד: ואתה ועבדיך ידעתי כי טֶרֶם תיראון מפני יי' אלהים (שמות ט ל).  — ובשאלה: שלח את האנשים ויעבדו את יי' אלהיהם הֲטֶרֶם תדע כי אבדה מצרים (שם י ז).  — וכמו מלת חבור כמו"כ: וישא העם את בצקו טֶרֶם יחמץ (שמות יב לד).  וילנו שם טֶרֶם יעברו (יהוש' ג א).  טֶרֶם אענה אני שגג (תהל' קיט סז).  — ולזמן עתיד באמת: והיה טֶרֶם יקראו ואני אענה (ישע' סה כד).  — והשתמשו בו קצת גם במדרש: שכל דבר ודבר שיוצא מלפניו טרם הוא נמלך בפמליא של מעלה ([מד"ר שמות ו).  וטרם שהראה סמאל את עצמו למשה היה משה יודע שבא סמאל (שם דבר' יא),  והרבה בסהמ"א. — ועם בְּ בְּטֶרֶם, לפני עתיד לזמן עבר: ואכל מכל בְּטֶרֶם תבוא ואברכהו (בראש' כז לג).  ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בְּטֶרֶם יבא החרסה (שופט' יד יח).  בְּטֶרֶם תחיל ילדה בְּטֶרֶם יבוא חבל לה והמליטה זכר (ישע' סו ז).  בְּטֶרֶם אצורך בבטן ידעתיך וּבְטֶרֶם תצא מרחם הקדשתיך (ירמ' א ה).  ותקם בְּטֶרֶם1 יכיר איש את רעהו (רות ג יד).  — ולזמן עתיד: עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בְּטֶרֶם אמות (בראש' מה כח).  שאל מה אעשה לך בְּטֶרֶם אלקח מעמך (מ"ב ב ט).  בְּטֶרֶם אלך ולא אשוב (איוב י כא).  — ואמר ב"ס: בטרם תחקר אל תסלף (ב"ס גני' יא ז).  — ועם שֵׁם אחריו: לעת ערב והנה בלהה בְּטֶרֶם בקר איננו (ישע' יז יד).  כבכורה בְּטֶרֶם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה (שם כח ד).  — ועם עבר: מעון אתה היית לנו בדר ודר בְּטֶרֶם הרים יֻלדו ותחולל ארץ ותבל (משלי ה כה).