ש"ז, בהפס' טָרֶף, בכנ' טַרְפּוֹ, — בע"ח שתפסתו חית היער וכדומה וקרעתו בשניה למזונה, Raub d. Tiere; proie; prey : הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טֶרֶף ודם חללים ישתה (במד' כג כד).  שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טֶרֶף ויפליט ואין מציל (ישע' ה כט).  הישאג אריה ביער וְטֶרֶף אין לו (עמוס ג ד).  התצוד ללביא טָרֶף וחית כפירים תמלא (איוב לח לט).  הכפירים שאגים לַטָּרֶף ולבקש מאל אכלם (תהל' קד כא).  ברוך יי' שלא נתננו טֶרֶף לשניהם (שם קכד ו).  כאשר יהגה האריה והכפיר על טַרְפּוֹ אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת (ישע' לא ד).  — ובהשאלה, מה שאדם תֹּפֵס בחזקת היד, בעָוֶל: ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טָרֶף (איוב כט יז).  וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טַרְפֵּך ולא ישמע עוד קול מלאככה (נחום ב יד).  משרבו צרי עין וטורפי טרף רבו מאמצי הלב וקופצי ידים מלהלוות (סוט' מז:).  — ובהשאלה, מָזוֹן בכלל: ותקם בעוד לילה ותתן טֶרֶף לביתה וחק לנערתיה (משלי לא יה).  טֶרֶף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו (תהל' קיא ה).  — ובמליצה: הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טֶרֶף בביתי (מלא' ג י).  — ובסהמ"א: וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצווין לחזור על הטרף בהם עם הבטחון באלהים (תו"ה, הבטחון ד).  ומי שהוא חלש בגופו והכרתו חזקה אל יבקש מסיבות הטרף מה שמיגע גופו (שם ג).  והבוטח ביי' הוא תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו (שם א).  הוא חושב שכל מה שהגיע אליו מן הממון הוא טרף מזונו ולא יבין כי הטרף מתחלק לשלשה חלקים אחד מהם טרף מזונו והוא כלכלת גופו בלבד וכו' והשני טרף מזון זולתו מאשה ובנים ועבדים ומשרתים והדומה להם וכו' והשלישי טרף קנין והוא הממון (שם ד).  שיאמר בלבו כי אשר הוציאני אל העולם הזה בזמן ידוע ועת ידועה ולא הוציאני אליו לפניהם ולא לאחריהם הוא שמעכב ממנו בו טרפי לעת ידוע ויום ידוע לדעתו מה שהוא טוב לי (שם).  שמחשבתך על עניני עולמך לא תוסיף לך בטרפך מאומה (שם אהב' ה' ז).  וכל אשר יבואנו מאת האלהים יהיה לו לששון ולשמחה וטרפו בא אליו במנוחה והשקט ושלוה (שם הבטחון א).  אילו לא הוצרך האדם לטרוח ולחזר ולסבב להבאת טרפו היה בועט ורודף אחר העבירות (שם ג).  כי עסקו באדמתו בלבד ימנע אותו מעסוק בפרנסתו ומהגיע אל טרפו (שם הבחינ' ג).  מי מבני אדם דאגתו ארוכה אמר מי שאין לבו בטוח בטרפו (מבח' הפנינ', החריצות).  כי היה שועל דק ודל בשר, כל היום טרפו יחסר, ושב כמו השפן, מחוסר וכפן (ספ' שעשוע' לר' זבדא).  ויאמר כי מקומנו  צר, ומצענו קצר, ובכל יום טרפנו יחסר, ואין לחם ובשר (שם).  אך הטרפים המיוחדים לאישי מיני החיים רבו מספר  (חו"ה, הבחינ' ה).  ומה שראוי לך להתעסק בו מסיבות הטרפים ומה שאינו ראוי לך (שם, יחוד המעשה ה).  שהוא נותן הטרפים לבעליהם כמו שגזר להם הבורא על ידו (שם, הבטחון ד).  ויש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם על ידי איש אחד (שם).  וכי לולי הוא היו נפסקים טרפיהם (שם).  — ואמר הפיטן: טרם היה לי מכפר פנים מנחה הולכת כשוחד לזכרון, טרף נרד וסמים למסב חדריו דם וחלב לניחוח ולחם הפנים לזכרון (מוס' ב ר"ה, אפחד במעשי).  חבקוך ברכים ושדים מניקים, טרף חקיך זנים ומשקים, יגיעת עמלם עמך מחלקים (יוצ' ב שבוע', בשורי מעשהו).  חונן חנם פתוח דלתות שמים צוה, טרף דגנו לנו ממטיר דרך ארובה, ידו פתוחה לכל צדק ילין בה (מחז' ויטרי תצג).  — ואמר המשורר: מניק מצור צופים גם הוא מוציא חטה תחת חוח, טרפך יפיק לך במרחב גם עת תהיה בכלוא חוח (רמב"ע, תרשיש ט פ).  — הר  טָרֶף, הר גבוה שעליו תעלה החיה לאכול טרפה: נאור אתה אדיר מהררי טָרֶף1 (תהל' עו ה).