א. טְרִיפָה

*, ש"נ, — שה"פ מן א.טָרַף: נותנין לו שהות כדי טריפה (ירוש' יבמ' יו יה ד).  טרף פתאום בטריפה ובחטיפה (רש"י יומ' לט.).  ויזונו בנים ובנות עד שעת טריפת בעל חוב וכשיטרוף אם יש מותר יזונו בנות עד בגר (רשב"ם ב"ב קמ.).

ערכים קשורים