פ"ע, יָגַעְתָּ, יָגַעַתְּ, עת' אִיגַע, יִיגַע, יִיגְעוּ, יִגְעוּ, יִיגָעוּ, יִגָּעוּ, — א) עבד עבודה במאמצי כח, עד שלא יהיה לו כח יותר לעבד, sich bemühen; se donner de fatigue; labor with effort o. toil:  ואתן לכם ארץ אשר לא יָגַעְתָּ בה וערים אשר לא בניתם (יהוש' כד יג).  עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יָגַעַתְּ מנעוריך אולי תוכלי הועיל (ישע' מז יב).  ואני אמרתי לריק יָגַעְתִּי לתהו והבל כחי כליתי (שם מט ד).  נשבע יי' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יָגַעַתְּ בו (שם סב ח).  אנכי ארשע למה זה הבל אִיגַע אם התרחצתי במו שלג והזכותי כבור כפי אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי (איוב ט כט-לא).  אל תִּיגַע להעשיר (משלי כג ד).  לא יִגְעוּ1 לריק ולא ילדו לבהלה (ישע' סה כג).  וְיִגְעוּ2 עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו (ירמ' נא נח).  — ובתו"מ:  למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכ' במלאכתו יותר מדאי מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם והיו הפועלים מתרעמין ואומרים אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם אמר להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו (ירוש' ברכ' ב ה ג).  זה הוא הלשון שהיה יגיע בתורה כל ימיו זו תורה וזו שכרה (שם חגי' ב עז:).  רב הונא אמר לא שנו אלא בפושרין הא בצונין מותר ר"י בשם ר' ינאי אפילו בצונן אסור אמר לו ר' יוחנן והלא לא שנו אלא בפושרין אלא על חנם יגענו (שם שבת כ יז ג).  ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יגעים בו כי היא חייכם אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגעין בו (שם שביע' א לג:).  אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגי' ו:).  מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין וכו' ובא לפני ר' חייא אמר יגעת ופתחת יגע וסתום (ב"ב נט:).  כל שיגעת לריק יגעת (נזיר סה.). למלך שקנה לו שני עבדים שניהם באוני אחת ובטימי אחת על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל ישב לו אותו (העבד) תוהא ובוהא אמר שנינו באוני אחת ובטימי אחת זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל (מד"ר בראש' ב).  למה כתוב בו כבוד על שייגע בתורה (שם שמות צח).  אין הקב"ה מקפח שכר בריה בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר אין הקב"ה מקפח שכרו (שם במד' יב).  באותה שעה אמר אברהם איני זז מכאן עד שתשבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד לעולם שאם חס ושלום לא הייתי שומע לך אבדתני כל אשר יגעתי מימי (שם יז).  יגע רבי בון בר חייא לעשרים ושמנה שנה בתורה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה (שם שה"ש, דודי ירד).  אם הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך לשון שאינו יודע ואינו יגע בתורה על אחת כמה וכמה (שם רות, ליני הלילה).  וסבותי אני ליאש את לבי מליגע וחזרתי ואמרתי כשם שיגעו אחרים לי כך אני יגע לאחרים (שם קהל', וסבותי).  כיון שהייתי יגע בה ודורש וחוקר בה אמרתי אחכמה (שם, כל זה).  ברית כרותה שכל היגע בתורתו בבית המדרש לא במהרה הוא משכח וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים (רמב"ם ת"ת ג יב).  — ב) נעשה יָגֵעַ, לא היה לו יותר כח לעבד, ermüdet s.; être fatigué; be wearied:  הוא קם ויך בפלשתים עד כי יָגְְעָה ידו ותדבק ידו אל החרב (ש"ב כג י).  אוי נא לי כי יסף יי' יגון על מכאבי יָגַעְתִּי באנחתי ומנוחה לא מצאתי (ירמ' מה ג).  יָגַעְתִּי בקראי נחר גרוני (תהל' סט ד).  על צוארנו נרדפנו יָגַעְנוּ לא הונח לנו (איכ' ה ה).  אלהי עולם יי' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא יִיגָע אין חקר לתבונתו (ישע' מ כח).  וקוי יי' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא יִיגָעוּ ילכו ולא ייעפו (שם לא).  ויעפו נערים וְיִגָעוּ ובחורים כשול יכשלו (שם ל).  —  וכמו פ"י, *יְגַעְתִּיךָ, דבור של דרך ארץ מהתלמיד לרבו אחרי גמר הלמוד:  בנוהג שבעולם התלמיד יושב לפני רבו ומשהוא גומר התלמיד אומר לרב יגעתיך3 (מד"ר שמות מא).

 —פִע', יִגַּע, תְּיַגַּע, פ"י, — עשה שהוא יהיה יָגֵע ורפה כח:  ויאמרו אליו (המרגלים אל יהושע) אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תְּיַגַּע שמה את כל העם (יהוש' ז ג).  עמל הכסילים תְּיַגְּעֶנוּ אשר לא ידע ללכת אל עיר (קהל' י יה).  — ובתו"מ:  היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה (סוט' ב א).  והלא המים תחת רגלי ישראל היו והארץ צפה על המים וכו' הא מה תלמוד לומר ולא מצאו מים כדי ליגען (מכי' בשלח, ויסע משה ד א).  בכל יום היתה (המחתה) כבידה והיום קלה שלא לייגעו בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה שלא לייגעו (ירוש' יומ' ד מא ג).  מתוך שאת מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צורכו (שם ביצ' ב סא ג).  מפני מה אין כל החלומות מיגעין את האדם וזו (ראיית האשה בחלום) מיגעת את האדם (מד"ר בראש' יח).  לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו אמר לו פדגוגו אל תייגע עצמך תן לי ואני אחתור (שם שמות לז).  דברי הבטלה מיגעין את האדם (שם קהל', כל הדברים).

— הִפע', הוֹגִיעַ, הוֹגַעְתִּי, הוֹגַעְנוּ, — כמו יִגַּע, עשה שיהיה יָגֵע:  הוֹגַעְתֶּם יי' בדבריכם ואמרתם במה הוֹגַעָנוּ באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יי' (מלאכי ב יז).  לא העבדתיך במנחה ולא הוֹגַעְתִּיךָ בלבונה וכו' אך העבדתני בחטאותיך הוֹגַעְתַּנִי בעונתיך (ישע' מג כג-כד).  — ובתלמוד הִגִּיעַ במקום הוגיע, ובפרט בצווי הַגַּע, הַגַּע עצמך, התאמץ להבין:  הגע עצמך שחל יום הראשון להיות בשבת לשוחטן מערב הרגל אין את יכול וכו' (ירוש' סוכ' ד נד ג).  תרומה אינו זכאי בהרמתה הגע עצמך שיש עליה תניי (שם ביצ' א ס ד).  הגע עצמך שחל יום טוב האחרון להיות בשבת מעתה צא מהם שני ימים הרי ששה (שם חגי' א עו ג).  הגע עצמך שהיתה עקרה ואין סופה לילד הגע עצמך שהיתה זקנה (שם יבמ' ו ז ג).  הגע עצמך שהכניסתן קטנים וגדלו (שם ז ח.).  הגע עצמך בשהניח לפניהן קרקע לא הכל מהן לומר אין אנו יודעין מה חשבון עשה אבינו באחרונה (שם ב"ק י ז:). הגע עצמך שהיתה גזילה מפורסמת (שם).  הגע עצמך שנפלה לו שבועה (שם סנה' ב יט ד).  וכיצד משערין שיעור זה רואין אם נחתך ירק זה מן הארץ בכמה זמן ייבש הגע בעצמך שיבש עד שלא תשאר בו לחה במאה שעה (רמב"ם כלא' ה כב).  והגע עצמך על דרך משל אם יוליד איש מאה ובנה להם עיר וכו' כן הדבר הזה (ספ' החינוך, משפט' עז).

—  פֻע', יֻגַּע, מְיֻגָּע, מיוגע, —  שהוגיעו אותו:  אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת (כתוב' ח:).  יסורין הבאין על האדם בזקנתו והוא מעודן ומפונק בנערותו הוא יכול לסבול אותן אבל אם הוא מיוגע מנערותו הן מחלחלין אותו ואינו יכול לסבול אותן (מדה"ג, ויחי).  כשרואה חבריו מיוגעים מטורח הדרך מחזיק עצמו חכם מכל חבריו ושטות הוא בידו (אורח' צדיק', העצלות).

—  נִתפ', *נִתְיַגַּע, —  כמו קל, יָגַע:  הדבר דומה לבני אדם שיוצאים למלחמה בשעה שהם יוצאים הם שמחים וכל זמן שהם מתיגעים ידיהם מתרשלות (ספרי במד' פב).  עתידין חבירין להתייגע מבתי כניסיות לבתי מדרשות (ירוש' שביע' ד לה ג).  הבא בדרך ונתייגע הקיז דם ונכנס לבית המרחץ ושתה ונשתכר וישן ע"ג קרקע (גיט' ע.).  המתין להן (יוסף להחרטומים) עד שנתייגעו והוציאו את רוחו ואחר כך בא יוסף והחזירה (מד"ר בראש' פט).  אמר משה צועק אני שנתיגעתי להוציא את ישראל ממצרים (שם שמות כ).  שלא הניח (הקב"ה) הר במדבר שלא יהיו מתיגעין ועולים ויורדים (שם במד' יט).  לאדם שבא לקוץ את האילן מי שאינו בקי קוצץ את הנופים כל ענף וענף ומתייגע והפיקח מגלה את השורשין וקוצץ (שם כ).  אמר לו אדרינוס (להזקן שנטע נטיעות) אתה זקן עומד וטורח ומתייגע לאחרים (תנחומא קדוש' ח).  לליסטים שברח מפני קוסטינר אמרו לו מעט בריצה שלא תתייגע בחזירה (פסיק' דר"כ, שובה).  לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר (רמב"ם דעות ד ב).