1, יָגֹרְתִּי, — יָגֹר מים, רפואה, וכדומה, בלע אותו מעט מעט נגד רצונו, ובהרחבה יָגֹר את כעסו, עצבו ורגזו, בלעהו, גבר עליו והתאפק ולא הוציאו מפיו: אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה יָגֹרְתִּי2 כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני אנכי ארשע למה זה הבל איגע איוב ט כז-כט.
1 אין חכמי הלשון מודים בפעל מיוחד זה, וכוללים אותו בתוך הפעל א. יָגֹר, ועי' הערה לקמן.
2 לפי התרגום היוני יש לשער כי היתה לפניהם נוסחה רגזתי בכל עצמותי, או כדומה לזה. אך ולג' ופשי' ורוב המפרשים הקדמונ' והאחרונ' וגם רוב החדשים פרשו יגרתי זה כמו א. יגר, במשמ' יראה ופחד. כך מנחם: לשון מורא הוא. וכן רד"ק. אך אין משמ' זו מתישבת יפה לפי כונת המליצה, והיא מפסקת את מהלך הרעיון העקרי של שלשת הפסוקים האלה, שהוא: כי לוּ גם יכול להתגבר על מכאוביו ולהמנע מהתלונן על אלהים כמו שרצו חבריו, גם אז לא תרף מעליו יד אלהים, ולכן למה זה ייגע לסבל מכאוביו ולא לשפך שיחו. זהו הרעיון, ואין מקום באמצע לאמר פחדתי מכל עצבי.
ולכן נראה כי המאמר יגרתי כל עצבתי הוגה גם הוא את הרעיון של הפסוק הקודם אשכחה שיחי אעזבה פני, ואולי זו היתה כונת התרגום שתרגם כנשית, ר"ל אספתי והכנסתי את כל עצבי, והוא כנראה מן יגר בארמ', במשמ' גל אבנים, וכמו אגר. ואולם בערב' יש זה השרש בעצמו, וג'ר وجر, והוא משמש בה בשתי משמעות, האחת במשמ' יראה כמו א. יגר בעבר', אך שמוש זה אינו תדיר, ולא הביאהו אלג'והרי, ורוב שמושו הוא במשמ' שתה ובלע דבר על כרחו ושלא ברצונו, למשל מים סרוחים ובפרט רפואה, שׂם אותה בתוך הפה או בבית הבליעה ובלע אותה, ואמר אלג'והרי: אומרים וג'רת אלצבי או אוג'רתה, במשמ' זו, ר"ל שמתי רפואה להילד בפיו, בבית הבליעה, וכן אוג'רת אלמריצ' (אלמצבאח), ר"ל הוגרתי את החולה, שמתי לו הרפואה בפיו והבלעתיו. ובתפעל תוג'ר אלדוא, בלע הרפואה מעט מעט, ובהשאלה יאמרו אוג'ר פלנא אלרמח, הבליעהו את הרמח, ר"ל טענהו בו, הכהו, ובהשאלה אחרת וג'ר פלנא, השמיע את פלוני דברים מאוסים לו. וכבר העיד אבן עבידה כי אומרים אוג'רתה אלמא ואלרמח ואלע'יט' (לשאן אלערב), הבלעתיו מים, רמח, כעס ועצב (ע'יט' מתרגמים המלונים הערבים בע'צ'ב שהוא עצב בעבר'). ועדות זו של אבו עבידה היא מקיימת ומאשרת כי שמוש הפעל וגר הערבי, שהוא יגר העברי, נהוג בלשון ההיא בהשאלה ביחס להכעס, להעצב, ממש כמו המליצה הזאת בדברי איוב.