יָגָע
, ש"ז, — כמו יָגִיעַ, מה שעשה אדם בעבודתו: משיב יָגָע ולא יבלע (איוב כ יח). — ובתו"מ: בלא עמל ובלא יגע ברא הקב"ה את עולמו (מד"ר בראש' יב). מאליהן הן (הקוצים) יוצאים ומתמרים ועולים החטים הללו כמה צער וכמה יגע עד שלא יעלו (שם מה). לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר (רמב"ם דעות ד ב).