1, פ"ע, עת' תֵּזֵל, לנק' תֵּזְלִי, — היה מהיר וחרוץ וקל לעשות מעשה מן המעשים: מה תֵּזְלִי2 מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור (ירמ' ב לו).
1 בערב' וַדַ'ל وَذَل ועי' הערה לקמן.
2 אמרו הקדמונ' ורוב החדשים שהוא במקום תאזלי מן אזל, ופרשוהו למה תלכי. והוא דחוק מאד, כי אין טעם במאמר מה תלכי לשנות דרכך, ובפרט שמוש הפעל אזל במאמר זה הוא זר. וכבר הרגישו קצת החדשים בדחק זה ואמרו כי השבעים תרגמוהו במשמ' של בזוי וזלזול, והוא מן זלל וצריך לנקדו תָּזֵלִּי. אבל, באמת אין כל צרך לשבש הנוסחה, ואדרבה הנקוד המסור הוא הנכון, כי תֵּזְלִי הוא כמו תֵּדְעִי, תֵּשְׁבִי, והוא שרש נפ"י יזל, ובערב' וד'ל وَذَل, במשמ' הרשומה בפנים, ופרשו המלונים הערבים: וד'לה מנ אלנשא' אלנשיטה אלרשיקה, ע"כ. ובעבר': וד'לה מהנשים היא הזריזה, החרוצה. ואמר אבן בזרג': אלוד'לה אלח'פיפה מנ אלנאש ואלאבל וע'ירהא ויקאל ח'אדמ וד'לה אי ח'פיפ, ע"כ. ובעבר': אלוד'לה הקל (בפעולתו) מן האנשים והגמלים ואחרים ואומרים משרת וד'לה ר"ל קל. ומשמ' זו נותנת להכתוב כונה נאה מאד ועז המליצה, כי הנביא הוכיח את בת ציון: מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר (שם יח), ר"ל שנטתה פעם אחרי מצרים ופעם אחרי אשור לבקש לה עזרה, ואמר כאן מה את זריזה וקלה וחרוצה לשנות דרכך ממצרים לאשור ומאשור למצרים, אבל כל זה לא יועיל לך כי גם מצרים לא תעזר לך וגם ממנה תבשי כמו מאשור.