— קל לא נמצא במקרא1.

— פִּע', יִחֵל, יִחֲלוּ, יִחַלְתִּי, יַחֵל, אֲיַחֵל, איחלָה, יְיַחֵל, יְיַחֲלוּ, יְיַחֵלוּ, יְיַחֵלוּן, מְיַחֵל, מְיַחֲלִים, יִחַלְתָּנִי,— א) פ"ע, חִכָּה, קִוָּה, warten, harren; attendre; expect, wait: כלתה לתשועתך נפשי לדברך יִחָלְתִּי תהל' קיט פא.  האמרים נאם יי' ויי' לא שלחם וְיִחֲלוּ2 לקים דבר יחזק' יג ו.  וְיִחֲלוּ3 כמטר לי ופיהם פערו למלקוש איוב כט כג.  לי שמעו וְיִחֵלּוּ וידמו למו עצתי שם כא.  יהי חסדך יי' עלינו כאשר יִחַלְנוּ לך תהל' לג כב.  ואני תמיד אֲיַחֵל והוספתי על כל תהלתך שם עא יד.  מה כחי כי אֲיַחֵל ומה קצי כי אאריך נפשי איוב ו יא.  כל ימי צבאי אֲיַחֵל עד בוא חליפתי שם יד יד.  כי טוב קויתי ויבא רע וַאֲיַחֲלָה לאור ויבא אפל שם ל כו.  לא יקוה לאיש ולא יְיַחֵל לבני אדם מיכ' ה ו.  ישים בארץ משפט ולתורתו איים יְיַחֵלוּ ישע' מב ד.  אלי איים יקוו ואל זרועי יְיַחֵלוּן שם נא ה. יַחֵל ישראל אל יי' כי עם יי' החסד תהל' קל ז.  יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מִיַּחֵל4 לאלהי שם סט ד.  חזקו ויאמץ לבבכם כל הַמְיַחֲלִים ליי' שם לא כה.  הנה עין יי' אל יראיו לַמְיַחֲלִים לחסדו שם לג יח.  — ובמדר' וסהמ"א: וכי כל הבריות אינן מיחלים לחסדו של הקב"ה מד"ר במד' ה.  ואמר הפיטן: המיחל יום טובך מאשפות תרימנו ר"י הלוי, ימינך נושא.  ואיחלה בגלותי נעימות בימינך, ורצתי מעבדתי על עבדות רצונך הוא, יום להטיב.  ופחד מפני אימיו ויחל את ישועותיו הוא, ישן אל תרדם.  שארית יוסף ייחלון קץ פלאות, ויוחר המועד וחזיוני נבואות הוא, שארית.  ורעיה דחופה פדות מיחלת, במצות סֻכה מתהללת הוא, לנחלי דתך.  רחמיו יחלי בקצפו, ואם יסער ים זעפו, כי רגע באפו רמב"ע, מחז' אויניון, התבוננו.  סוב נא והגן מיחלי קץ פלאות, כי שמש ומגן יי' צבאות ר"ש ב"ר נתנאל, י"ז תמוז, וארץ שפל רומי.  — ב) פ"י, יִחֲלוֹ, עשה שהוא יְיַחֵל: זכר דבר לעבדך על אשר יִחַלְתָּנִי תהל' קיט מט. — ומצוי במשמ' זו בסהמ"א: יחלת עבדיך בחזיוני כתביהם, לתתם לרחמים לפני כל שוביהם סליח' תענית אסת', אגגי.  והורות בני אדם דרכי טובתו ולחמול ענייהם ולרחם עליהם ולסבול חרפתם כשמעיר אותם אל העבודה ומיחל אותם ומיראם בגמול ובעונש חו"ה, הבטחון ד.  הבורא יתברך יחל עמו והפחידם בגמול ועונש שם.  גנות דעת האומרים באריכות התאוות בעולם ומיחלים נפשותם בקבלת עבודת האלהים כשיגיעו לחפצם בו שם א.  ואל תיחל נפשך שתגיע אל זה עד שתפנה לבך מדאגות העולם וטרדותיו שם, אהב' ה' ז.  אמונת הקדמות על צד אשר יראה אותו אריסטו וכו' היא סותרת הדת מעיקרה ומכזבת לכל אות בהכרח ומבטלת כל מה שתיחל בו התורה מו"נ ב כב.  לא תיחל נפשך בשקר שיהיה אפשר להיות מדם הנדות ושכבת הזרע בעל חיים שלא ימות ולא יכאב שם ג יב.  וכאשר התאמת הרע על אומתנו כן יתאמת הטוב שיחל לנו וכבר יחל הגאולה במקומות רבים ובחתימת השעה מלמד התלמיד', ואתחנן.  מה הגמול הזה אשר יחל אותם אחר כל התנאים שבקש מהם שם, בשלח.  ואשר יחל בה משה רבינו לאבותינו  היה גם כן לפי השגתם בדור ההוא שם, תולדות.  כי כאשר ייחל איש את בנו בתוחלת שוא למצא אחרית אמת כן ה' אלהים מיחלך למען תלך בדרך טובה אסף ב, סא יז-יח.  שים דעת האמת מחוז חפצך ישר מהלך בדרך קצרה ואל תיחל נפשך בשקר וללכת מעקשים שם, מו כ.  אל תיחלהו (את הילד) בגדולות ובנפלאות ממנו שם מ כב.

— נִפע', נוֹחַל, עת' יִיָּחֶל, — כמו פִעל: וַיִּיָּחֶל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה בראש' ח יב.   

— הִפע', הוֹחִיל, הוֹחַלְתִּי, הוֹחָלתי, עת' אוֹחִיל, אֹחִיל, אוֹחִילָה, תּוֹחִיל, תּוֹחֵל, יוֹחִיל, וַיּוֹחֶל, — כמו פִע': וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תּוֹחֵל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה ש"א י ח.  ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו וַיּוֹחֶל3 שבעת ימים למועד אשר (אמר) שמואל ולא בא שמואל הגלגל שם יג ז-ח.  זאת הרעה מאת יי' מה אוחיל ליי' עוד מ"ב ו לג.  חלקי יי' אמרה נפשי על כן אוחיל לו איכ' ג כד.  ואני ביי' אצפה אוֹחִילָה לאלהי ישעי ישמעני אלהי מיכ' ז ז.  הן הוֹחַלְתִּי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח איוב לב יא-יב .  וְהוֹחַלְתִּי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד שם יו.  כי לך יי' הוֹחָלְתִּי אתה תענה אדני אלהי תהל' לח יו.  קויתי יי' קותה נפשי ולדברו הוֹחָלְתִּי שם קל ה.  מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוֹחִילִי5 לאלהים כי עוד אודנו שם מב יב, שם מג ה.  — ואמר המשורר: הנני אוחיל לישעך עדי תביט גם תפנה ר"י הלוי, אדוני יום.  כנגעו גרשתו (את החוטא) ושמתו מחוץ למחניו, יוחיל מרפא בכל יום ונגעו עומד בעיניו הוא, יום צר.  יחילו מזעמך ויוחילו לרחמיך שם.  ובינ' °מוחיל: מי שתוחלתו נמשכה שהשם ימשכנה ולא יוכל להשיג התוחלת תתן חולי ללב המוחיל ראב"ע משלי יג יב.