1, — קל לא נמצא.
— הִתפ', הִתְיַמֵּר, — הִתְיַמֵּר בדבר, נאות מדבר והתפנק ונתענג בו, geniessen; jouir de qqch.; to enjoy: חיל גוים תאכלו ובכבודם תִּתְיַמָּרוּ2 ישעי' סא ו. — ואמר המשורר: יבכו רעביה עלי שלחן אשר יתעדנו נגדו ויתימרו, יבכו צמאיה עלי ענן אשר פיהם למלקוש יערוף פערו רשב"ג, בימי יקותיאל. אמרתי אעלה על תמר, ובצוף מעדניו אתימר, עת אטעם אותו אתעדן עד נפת צוף נגדו ימר ר"י חריזי, תחכמ' מט.
1 עי' הערה לקמן.
2 ת"י תתפנקון. והסכים לזה גם ריב"ג, והוא בודאי הפרוש היותר נאה לפי הענין, אעפ"י שאין בשאר הלשונות צרוף זה ממש במשמ' זו. ואולם יש צרוף מסרס מרי גם בעבר' וגם בערבית במשמ' קצת דומה לזה, בעבר' במשמ' פטם את הבהמות, ובערב' תמרי تمرى במשמ' התקשט. ובפסיק' רבתי סוף פר' כט פרשו תתימרו במשמ' חלוף, ואמרו: מהו תתיימרו חילוף אם המר ימירנו, ע"כ, וכן קצת המפרשים מהקדמונ' וגם מהחדשים. ואולם פרוש זה אינו מפרנס מליצת הכתוב היטב, וכמו"כ פרוש רוב הקדמונ' במשמ' התפאר אינו מישב המליצה יפה. וקצת החדשים פרשו התימר כמו הפע' הערבי מור مور במשמ' עשה לו צידה, ויש מהחדשים שהגיהו תטעמו, שהוא דומה קצת לפרוש התרגום תתפנקון.