א. יָמַן

, — קל לא נמצא.

— הִפע', הֵימִין, אֵימִין, אֵימִנָה, תֵּימִין, וגם תַּאֲמִין, הֵימִין, הֵמִין, הֵימִינִי, מֵימִינִים, מַיְמִינִים, — א) פנה ליָמִין, sich zu Rechten wenden; tourner à droite; turn to the right: הפרד נא מעלי אם השמאל וְאֵימִנָה ואם הימין ואשמאילה (בראש' יג ט).  חי נפשך אדני המלך אם אש לְהֵמִין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך (ש"ב יד יט).  זה הדרך לכו בו כי תַאֲמִינוּ וכי תשמאילו (ישע' ל כא).  התאחדי הֵימִינִי השימי השמילי אנה פניך מעדות יחזק' כא כא.  — ב) השתמש ביד ימינו ועשה בה מלאכה: נשקי קשת מַיְמִינִים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת (דהי"א יב ב).  — ובתו"מ: למיימינין בה (בהתורה יש להם) אורך ימים וכו' וכ"ש עושר וכבוד למשמאילים בה (יש להם) עושר וכבוד וכו' ואין להם אורך ימים (שבת סג.).  אלו מימינים ואלו משמאילים אלו מכריעין לכף זכות ואלו מכריעין לכף חובה (מד"ר שה"ש, לסוסתי).

— פֻע', * יֻמַּן, מְיֻמָּן, מיומן, מיומנת, — היה של יָמִין, של צד ימין, ובהשאלה חשוב: אחימן מיומן שבאחים (ביומ' י.).  הזרוע המיומן שבזרוע (חול' קלד:).  המשיח המיומן שבמשוחים (הור' יב.).  — ולנק': מה אצבע האמורה להלן הימנית המיומנת שבימין אף אצבע האמורה כאן המיומנת שבימין (ספרא ויקר', חוב' ג ג).   הירך המיומנת שבירך (קדוש' כא:).  ובא לו לקרן דרומית מזרחית וטובל באצבעו המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק (זבח' נג).  — ואמר הפיטן: וגבעות עולם תמך בהוד אגודלו, גיא וכל עפרה בצרדה הכילו, לחולל תנין מיומנת הכין לו (שבת פר' שקל', אז ראית).  — ובמשמ' היה הדבר בידו והיה בקיא בו: מלמד שהיו דברי תורה מיומנין לדוד והיו מביאים לו נפלים והיה בודקן ואומר זה זכר וזו נקבה (מדר' תהל', שוח"ט טז ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים