יְסוֹדִי

°, ת"ז, לנק' יְסוֹדִית, מ"ר יִסוֹדִיִים, יְסוֹדִיּוֹת, —  א) אות יסודית, שרשית:  בנין הקל והוא יסוד הפעלים ונקרא כן כי לא נוסף בו אות על האותיות היסודיות כי אם לשמש לצורך בנינו (רד"ק, מכלול, שה"פ). — ב) של יסודי הגופות:  והמלאך יש שהיה נברא לעתו מן הגופים היסודיים הדקים (כוזרי ד ג).  מה יאמרו הפילסופים במים היסודיים שאינם מקיפים כל הארץ (ר"ש א"ת, יקוו המים א).  ונחלקו החכמים אם האש היסודי שורף או אינו שורף  (שער השמים א).  שהאש היסודית היא חשכה (רמב"ן בראש' א א).  וראוי תחלה לעיין ששה מיני גשמים גשם שמימיי וגשם יסודיי וגשם מחצבי וגשם חיוני בלתי מדבר (אמונה רמה 64).  ואמנם באה האש היסודית בזה השם להיותה בלתי מאירה אבל ספירית (ר' עמנו' מרומא, פרוש התורה, Merx 374).  — ובמשמ' עִקּרי: אין ספק שאמונת גלגול הנפשות היא אמונה יסודיית וראשיית לבעלי ידיעה זו (א' מודינא, ארי נוהם יא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים