ש"ז, מ"ר יְסוֹדִים, יְסוֹדֶיהָ, יְסוֹדוֹת, יְסוֹדוֹתֶיהָ, יְסֹדוֹתֶיהָ, יְסֹדֹתֶיהָ, — א) אבנים וכדומה שנותנים בעמק אדמה תחת בנין כדי שיעמד עליו חזק ולא ישקע בתוך האדמה, Grund; fondement; base: ואת כל הדם תשפך אל יְסוֹד המזבח שמות כט יב. זכר יי' לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד הַיְסוֹד בה תהל' קלז ז. מחצת ראש מבית רשע ערות יְסוֹד עד צואר חבק' ג יג. ורב המשא עליו וִיסוֹד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים דהי"ב כד כז.  והרסתי את הקיר אשר טחתם טפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יְסֹדוֹ יחזק' יג-יד. שכני בתי חמר אשר בעפר יְסוֹדָם איוב ד יט. והגרתי לגי אבניה וִיסֹדֶיהָ אגלה מיכ' א ו. ויצת אש בציון ותאכל יְסֹדֹתֶיהָ איכ' ד יא. והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יְסֹדוֹתֶיהָ יחזק' ל ד. —  ובמליצה: כעבור סופה ואין רשע וצדיק יְסוֹד עולם משלי י כה. — ובתו"מ: שחט ישראל וקבל הכהן וכו' הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד פסח' ה ו. ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון יומ' ה ו. עלה אמה וכנס אמה זה היסוד מדות ג א. והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל כל פני המערב שם. ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין ב' חוטמין דקים שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן שם ב. אביו (של שלמה) בנה את היסודות והוא בנה את העליונות מד"ר שה"ש א. — ובהשאלה, *קביעת דבר בתחלתו: ערבה וניסוך המים ועשר נטיעות מיסוד1 הנביאים הראשונים הם ירוש' שבי' א לג:. א"ר יוחנן ערבה יסוד נביאים הוא סוכ' מד.. משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר וכו' מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידם על עשרים וארבע תענ' כז.. אמר ר"ל פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה מנח' צט:. — ובמשמ' °מוצא ותחלת דבר, ואמר המשורר: השתונן והכונן והתבונן בסודך, והבטת מה אתה ומאין יסודך, ומי הכינך ומי הבינך וכח מי יגידך ר"י הלוי, יה שמך. קיץ כלה וקציר עבר ולא נושענו אנחנו, יסודנו עפר ובעפר נקברים, ומה יתרון להתגאות במשכיות חדרים הוא, אבל אשמים. ברכי ועודה השלוחה לחכֵם לבות בני אדם, את שם ותיק השולחך למחית בשר ודם, והמקדירם בהלקחך ושבו ליסודם, ועליך יזרח אדני הוא, מנח' יוה"כ, ברכי.  כי הוא יסוד כל חכמה כי השם לבדו בורא הכל ויודע חלקי הכל בדרך כל ראב"ע, יסוד מורא י. בשם אחד יסוד כל האחדים קרא סודות בסוד השם יסוּדים הוא, בראש ספ' השם. החכמה הנראה בשרשי העולם ויסודותיו בראותנו עמידת הארץ באמצע והמים סמוכים לה למעלה חו"ה, הבחינ' ד. ויאמר לה מלאך ה' עזבי יסודך אשר משם חצבתיך, ושכחי עמך ובית אביך, והיי לגוף שפחה נחרפת לו ר"י חריזי, הקד' תחכמוני. — ואמר הפיטן:למה ולמה נפש נדהמה, תלבשי שממה עלי תבל אדמה, בצאת הנשמה גויה נאלמה, בשובך אל יסודך סמא"צ, קינ' על המתים, שבחי יגונך. — ובאמונה וחכמות וכדומה, °למוד עקרי, שממנו מסתעפים שאר הלמודים, או שבלעדו לא יוכל הדבר להתקיים: להשתדל לדעת עקרי אותה החכמה ויסודותיה אשר עמדו מגדליה עליה עד שיהיו בכל עת שמורים בלבו ספ' המוסר לר"י בן יהודה, אבות ב יח. נכתבו בפרשת בראשית ג' ענינים חלוקים זה מזה יתבאר בכל אחד מהן עקר מאלו העקרים להורות כי אלו הם שרשים ויסודות לתורה אלהית שעליהם תסוב היא וכל ענייניה העקרים א יא. ובעבור שהן דברים הכרחיים באמונת המשכילים אמתיים קראתים יסודות המשכיל י"ג יסוד' לר"ד בן בילא. ואף אמנם אביא עליהם ראיות מן התורה והנביאים והכתובים לעורר נפשות המעיינים בהם כדי שלא יהיו היסודות האלה רפויים בידיהם שם. בהצעת העקרים והיסודות שצריכין לידיעת מנהג תהלוכת הירח ותוכן גלגליו יסו"ע לר"י ישראלי ג י. והם ד' יסודות היסוד הראשון כשיצא לך מולד יום א' או יום ד' או יום ו' יהיה ראש השנה באותה שנה נדחית ביום שלאחריו רמב"ם, חשבון העבור ה. — ב) בדקדוק, °שרש המלה, האותיות העקריות במלה, בנגוד למשרת: ואמצא את מלת כל גבר על אחת משתי פנים אם יסוד אם תוספת תמצאנה הקד' רסע"ג להאגרון בעבר'. ועלינו מדין החכמה לדעת יסוד כל מלה ומשרתיה דונש על מנחם, חט. ונאמר כי המ"ם מיסוד מזח כמ"ם מעיקר מלח שם, ומזה. פעלים מן השמות הנפעלים אשר פתרונם אחד ויסודיהם שנים כמו צץ המטה הנצו הרמונים שם, נע ונד. וכאשר שפטת עלי מלתעות ומגבעות בסוד המ"ם מיסודיהם כן ישפטוך להסיר מ"ם מסכן שם, מסכן. וכידור היא תיבה מחומשת יסודיה ה' אותיות וכו' ואילו היה הכל מן יסוד המלה היו אומרים ככדור דונש על רסע"ג 101. לפי שהיוד בה (בהמלה יתרון) מיסודיה והוא שם שם 38. תיבה שתחלת יסודה יוד כגון יסד ילד ידע יסר רש"י וארא ט יח. והמם נקוד כלו קמץ לפי שאין מם אחרונה מן היסוד הוא, דבר' ז כג. שאין יסוד בתיבה אלא טית וחית הוא, עובד' א ג. כל תיבה שתחלת יסודה צדי הוא, בראש' מד טז. — יְסוֹד נופל, אות שרשית שפעמים נֹפלת מן המלה: מ' של מרך יסוד נופל הוא כמו מם של מועד ושל מוקש רש"י ויקר' כו לו. — ג) °כמו חִבּוּר, ספר, פֵּרוּשׁ וכדומה: כך ראיתי ביסודו של רבי סעדיה ז"ל רש"י ר"ה כ:. כן מצאתי ביסודו של רבינו יעקב הוא, סוכ' מה:. ובדורו של קלירי עמד המשורר ואחז בידו שער יסודו לפיוט הוא, סדור שו. מצאתי בתוספת תמיד יסוד רבינו רבי ברוך זצ"ל תוספ' יומ' יו:. אבל ביסודו של רבינו אברהם ב"ר דוד זצ"ל מצאתי בספר בעלי הנפש שכתב להיתר שם יח:. ומצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן וכו' ר"מ הדרשן מנרבונה, פי' לתנ"ך. והדרשן פרש ביסוד שלו כל אלו שבעת המינים שם. זה יסוד רבינו מדנפירא בר אברהם הרוקח, סי' רפד. — ובמשמ' עצם החבור במקורו, בלשון שנכתב בה: וביסוד הערבי של מורה הנבוכים להרמב"ם ב סוף פרק י נמצא הנוסחא עד שלא עשו שליחותן אנשים הער' קופמן בספ' מנח' קנא' לר"י מפיסא 34. — ד) בחכמת הטבע, °העצמים העקריים שאינם מתחלקים, שמהם מרכבים הגופים2, Element: אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה רסע"ג, הושע' ליום ד. וכל חבר בארבעה יסודות, בעת אינם בצדק אך פרודות, וככבים וגלגלים ערוגים, בצדק על מסילותם נהוגים שערי דיני ממונ' לרה"ג י. כי הגוף נכון על ארבעת יסודותיו לפי ארבעת תקופות השנה אסף הרופא 9. קניניך ארבעה יסודות, לפנים פרודות, באונך מכל חמודות, ובכל צמודות ר' יצחק גיאת. ואלו הארבעה נקראו יסודות ולפעמים האחד ישתנה אל חבירו ויתהוו ויפסדו והיסודות הם גשמים פשוטים והם חלקים ראשונים לגוף האדם וזולתו ר"א ב"ר חייא הנשיא, אשפירא א. בעשותך כדור הארץ נחלק לשנים, חציו יבשה וחציו מים, והקפת על המים גלגל הרוח וכו' והקפת על הרוח גלגל האש והיסודות האלה ארבעתם להם יסוד אחד ומוצאם אחד רשב"ג, כתר מלכות.  הן כהיותי אדבר נכבדות, כך אילותי בעוד יהו נצמדות, בגויתי ארבע יסודות, ואנעים שיחי וארוממך במעני ר"י הלוי, לש"ת, אערך שבחי. לך דרי אדמה הבנויים מארבע יסודות, תתיכם כחלב וכגבינה תקפיאם בבית הפקדות הוא, לך אדר. וראשית לכל נברא יסודות אשר ברא ומה נפלאה חכמה בארבע יסודותיו, והם אש והרוח ומים והעפר בהתחברם עולם אזי בם ותלדתיו ראב"ע, בשם אל. יש אדם שיש לו יתרון על אדם אחר בלי ספק וכו' אעפ"י שהם מיסוד אחד והרכבה אחת ר"י א"ת, תקון מדות הנפש. האלהים ברא את העולם הגדול ההולך על ארבעה טבעים להיות הוויית תחילתו מארבע היסודות הידועים שם. ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע רמב"ם, יסוה"ת ד א. וכל המחובר מארבעה יסודות אלו הוא נפרד בסוף וכו' אפילו הזהב והאודם אי אפשר שלא יפרד ויחזור ליסודותיו שם ג. עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבעה היסודות ולא אחד מכל הנבראים מהן הוא, עכו"ם ב א. הסכימו חכמים שיש ארבע יסודות מתחת גלגל הירח וטבע כל אחד ואחד מהם מקיף את חבירו וכולל אותו מכל צד הראשון הוא האש והוא חם ויבש בטבעו ואחריו יסוד האויר והוא חם ולח בטבעו ואחריו יסוד המים והוא קר ולח בטבעו ואחריו יסוד העפר והוא קר ויבש בטבעו ר"ש א"ת, רוח חן ז. וחומר בע"ח הוא עירוב הארבע היסודות שם ח. כי התבאר במופת שאלו הד' היסודות ישתנו קצתם אל קצתם ויתהוו קצתם מקצתם מלות הגיון ט. אבל הוציא (הקב"ה) מן האפס הגמור יסוד דק מאד אין בו ממש רמב"ן בראש' א א. ולפי דעתי כי השלש יסודות אשר על הארץ קרא אגודה לפי שהם אגודה אחת זו על זו על הארץ שרשי רד"ק, אגד. כי היסוד על דעת הפלוסוף הוא הדבר שתעלה אליו במחשבתך מהגשמות הגמור המורכב הרכבה גמורה ותתירהו ברעיוניך אל מה שהוא יותר פשוט ופחות ממנו הרכבה וממנו כמו כן אל מה שהוא יותר פשוט ופחות הרכבה תתמיד זה ברעיוניך ומחשבותיך עד שתגיע אל הפשוט האמתי שלא קדמהו דבר שנתהווה ממנו ר"י ישראלי, ספ' יסודות. ואמר (גאלינוס) שהיסוד הוא המעט שבחלקי הדבר שהוא יסוד לו שם. היסודות הם גשמים פשוטים וכו' ויקבל במסרת הרופא מן הטבעי שהם ארבעה ואין עוד שנים מהם קלים ושנים מהם יבשים קאנון א א ב. שיש בהם (בהצמחים) שתי יסודות פונות למעלה והם האש והאויר שבט יהודה לב. לפי שאין דבר שאין בו מארבע יסודות והיו מבקשים להוציא מן הזהב כל חלק העפר אשר בו עד שהיה נשאר בו יסוד האש והמים לבד שם סד. ותמת שרה זה הגוף בקרית ארבע אלו הארבע יסודות היא חברון שהיו מחוברים בגופו בחייו מדר' הנעלם, זהר, חיי שרה. דע כי הדבר הראשון אשר ברא הבורא יתברך מן האפס הגמור היה יסוד דק מאד אין בו ממש אבל הוא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכח אל הפעל והוא החמר הראשון שנקרא בלשון יוני היולי מ' אלדבי, ש"א ב ב. העולם השפל שיש בו חומר אחד מקבל ארבע צורות כי משם יפרד והיה לארבעה ראשים והם הנקראים ארבע יסודות שהם האש והאויר והמים והעפר וארבע יסודות אלו לובשין צורה ומפשיטין צורה כפי תנועת הגלגל על ידי עולם השכל שמשם הצורות נשפעות בעולם השפל באמצע תנועת הגלגל שם. ונקראים יסודות לפי שהם יסודות לכל ההויות כי כל מתהווה מהתחתונים מהם מתהווה רשב"צ דורן, מג"א א. — ה) °בסגנון הקבלה, חלק המיני של הזו"נ: אמנם הם לוקחין עמהם שורש שהוא מן היסוד דאמא עצמה ומתלבשין בו וכו' והנה לקיחת לבוש זה כך כי הנה פי היסוד דאמא אינו פתוח לגמרי מהרח"ו, ע"ח, היכ' ז"א טז ז ח. והוא בחי' בשר התפוח כעין עטרה בסיום היסוד שבה והנה היסוד עצמו שלה הוא מתלבש למעלה בדעת של ז"א בראשו שם טו ב ג. ב' חיבורים לזיווג נשיקין ויסודות נשיקין בראש וזיווגם כפול רוחו של זכר בפיה של נקבה ורוחה של נקבה בפיו של זכר נמצאו שתי רוחות מחוברים כאחד זיווגם של יסודות אחר שנתחברו משפיע הזכר לנקבה והנקבה לעולם רמח"ל, חוקר ומקובל ו. — ו) °בקבלה, אחת מהספירות: כתר חכמה בינה חסד ת"ת גבורה נצח יסוד הוד מלכות רמח"ל, חוקר ומקובל ו. כי תחלה יצאה בחינת מלכותו ותקרא בשם נוקבא ואחריה יצאו מספירותיו אחדות מיסוד ועד החסד ויקראו כלם כאחד זעיר ואחריה יצאה בינה ותקרא אמא ואחריה יצא חכמה ויקרא אבא וכו' משנ' חסיד', אורות הטעמ' ב.