°, ש"נ, —  סגולת דבר יָרֹק:  ודע שאין אנו משגיחין בשינוי מראות האברים הפנימיים מן העוף המשתנה מן האדמימות אל הירקות זולתי בלב ובכבד ובקורקבן בלבד (פי' המשנ' לרמב"ם, חול' ג ג).  ירקות דכבד להורות על לקות בני מעיים שכנגדן (הרא"ש, חול' סי' מט).  שאין ירקות פוסל אלא מטעם נקב ונקב אינו פוסל בכבד וכו' שהרי הירקות מצוי תמיד בכבד מחמת חולי  (ר"נ על הרי"ף, חול' יח.).  בין האדמימות בין הירקות ניכר ע"י שלק (שם).  הוריקה כבד והגיעה ירקותה כירקות בני מעים (מ"מ, רמב"ם שחי' ז כא).  שהעשן עושה לירוקים אדומים וכשנשלקו יצא העשן מהם וחזרו לירקותם (שם כ).