, ת"נ, לזכר כֵּהֶה, מ"ר כֵּהוֹת, — גַּוַּן כֵּהֶה, לֹבֶן כֵּהֶה, שאינו לבן עז ומבהיק, blass, matt; pâle; mat: והנה אין בה (בבהרת) שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כֵהָה (ויקר' יג כא).  והנה בעור בשרם בהרת כֵּהוֹת לבנת (שם לט).  — ובמשנה: אין רואים הנגעים בשחרית וכו' ולא ביום המעונן לפי שהכהה נראית עזה ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה (נגע' ב ב).  — ואֵשׁ כֵּהָה, שאין אורה מבהיק, שהלך וכבה: קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כֵהָה לא יכבנה (ישע' מבג).  — ורוח כֵּהָה, רוח של עצב ויגון: לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כֵּהָה (שם סא ג).  — *ונצוץ וכדומה: היו מדליקים עלינו נרות בשעה שהיו כיהים היינו יודעין שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה (ירוש' פסח' א כז.).  נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה (שם:).  מרגלית היתה לו (לנח כשהיה בתיבה) והיה תולה אותה ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה (מד"ר בראש' לא).  — °והעין: היתה עינו כהה וחסר מאורה וכו' וסמא (האדון) העין הכהה (רמב"ם, עבדים ה ט).  — *חלון כֵּהֶה, שאין הרבה אור עובר בו: אמר ר"ה חלונות היו בבהמ"ק ומהן היתה אורה יוצאת לעולם וכו' חלונות כהות היו אטומות היו מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם (פסיק' דר"כ, קומי אורי).