1, ש"ז, — שֵׁם עוף מתבודד יֹשב בחרבות, Vogelart; esp. d`oizeau; cert. bird: ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס וכו' ואת הַכּוֹס ואת השלך ואת הינשוף ויקר' יא יג-יז. וזה אשר לא תאכלו מהם (מהעופות) וכו' את הַכּוֹס ואת הינשוף והתנשמת דבר' יד יב-יו. מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי דמיתי לקאת מדבר הייתי כְּכוֹס חרבות שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג כל היום חרפוני אויבי תהל' קב ו-ח. — ואמר המשורר: שרתי מושל שיאו עד רום וכקצף על מים נדמה, פתאם הוצא מבית מדות ולכוס מדבר היום נדמה רמב"ע, תרשיש ח. — והסכימו רֹב הקדמונים שהוא העוף הלילי שפניו דומים קצת לפני אדם 2, Ehul; chouette; owl: — וכבר השתמשו בו במשמ' זו קצת הסופרים החדשים: הכוס המה העופות אשר ינוחו וישבתו ביום בקנם ובחורים ראש' למוד' א ו.
1 לא נתברר מקורו ומהותו, ועי' הערה לקמן.
2 אונק' תרגם הכוס שבמקרא בהשם קדיא. אבל לא נתברר בודאות לאיזה עוף קראו בארמ' בשם זה. השבעים תרגמוה במלה שפרושה עורב הלילה. ולג' בשני המקומות במקרא bubo, והוא עוף הלילי הרשום בפנים. וכן רסע"ג תרגם הכוס באלבומ البوم, בערב', שהוא העוף הנזכר. ואמר ע"ז ריב"ג: הי אלהאמה, ואלהאמה מנ טיר אלליל ותרג'מה אהל אלתראג'מ באלבומ, ואלבומ אשמ לד'כר אלהאמ ח'אצה דונ אלאנת'י ואלהאמ אשמ עאמ ללד'כר ואלאנת'י פתרג'מתה אד'א באלהאמ אצוב אד' אנמא כאנ אלקצד מנ אלכתאב אלי הד'א אלעמומ, ע"כ, — ובעבר': הכוס היא (בערבית) אלהאמה الھامة ואלהאמה היא מן עופות הלילה ותרגמוהו אנשי התרגומים באלבום (בערב') ואלבומ שם להזכר של אלהאמ ביחוד זולת הנקבה ושם כללי להזכר והנקבה והתרגום (של כוס) באלהאמ יותר נכון מפני שכונת הכתוב היתה לזו הכללות (ר"ל לזכר כמו לנקבה). — ואמר אלג'והרי בהצחאח: אלהאמה מנ טיר אלליל והו אלצדי וכו' וכאנת אלערב תזעמ אנ רוח אלקתיל אלד'י לא ידרכ בת'ארה תציר האמה פתזעק ענד קברה תקול אשקוני אשקוני פאד'א אדרכ בת'ארה טארת, ע"כ, ובעבר': אלהאמה היא מעופות הלילה והוא אלצדי וכו' והיו הערבים מאמינים כי רוח ההרוג שלא נקמו נקמת דמו יהפך להאמה ותצעק על קברו ותאמר השקוני השקוני וכאשר ינקמו נקמת דמו תתעופף לה. ואחרים אמרו שההאמה תתהוה מעצמות ההרוג שלא נקם נקמת דמו. וקצת משכיליהם אמרו כי אין זה אלא משל והיתה הכונה בזה רק לעורר את גואלי הדם לתבוע דמו ורק הערבים בימי הסכלות (לפני מחמד) חשבו שהוא באמת כך מצבאח. והנה כבר ראינו כי אלג'והרי תרגם אלהאמה באלצדי, וכך פרשו שאר קדמוני הערבים את השם האמה בהשם צדי صدى, וצדי בערב' הוא עוף הלילה הרשום בפנים, ובודאי לזה העוף כון גם אונק' בתרגמו כוס בקדיא, כי חלוף שתי האותיות צ ק זו בזו בתוך הלשונות השמיות בין זו לזו הוא דבר מצוי מאד. ואין ספק כי זו היא הנוסחה האמתית קדיא בדלת ולא קריא בריש. וכך לעז גם רש"י הכוס צואיט, שהוא chouette בצרפתית, אמר וז"ל: הכוס והינשוף הם צואיט"ש הצועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם ועוף אחר דומה לו שקורין ייבו רש"י עה"ת, דר' ברלינר, והוא hibou. מכל זה ראינו כי אונק', ולג', רסע"ג, ריב"ג ורש"י כלם מסכימים להחליט השם כוֹס להעוף הלילי הנזכר, והמליצה מקול אנחתי וכו' הייתי ככוס חרבות נאותה לזה העוף, שאולי היו גם להיהודים הגדות ואמונות ביחס לו כעין מה שיש להערבים, ויהיה זה מעֹז המליצה שהוא כמו זועק לאלהים נקמת דמו השפוך בידי אויביו על לא חמס בכפו. והנה, לא נתברר מה מקור השם הזה להעוף הנזכר, אבל הוא אחד מאותם השמות הקדומים שקשה לעמד על מקורם ובפרט שכל השרש כוס לא העניף בלשון ולא ידענו מה היה עקר משמ'. וגזנ' (Ges. Thesaurus) שעל סמך מה שאין מקור להשם כוס להעוף הנזכר דחה פרוש זה והכריע לדעת בוכרט Boch. Hieroz II 267 שאמר כי הכוס הוא pelican מפני שיש לו כמו כוס בצוארו, לא כון יפה.