1, ש"נ, בכנ' כּוֹסִי, כּוֹסוֹ, כֹּסוֹ, כּוֹסָהּ, כּוֹסָם, מ"ר כֹּסוֹת, כּוֹסוֹת, — א)  כלי בינוני לא גדול ביותר, ישתו בו מים, יין, וכדומה, Becher; coupe;  cup :  וְכוֹס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כּוֹס פרעה ואתן את הַכּוֹס על כף פרעה בראש' מ יא.  ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וְכֹסות ואמר אליהם שתו יין ירמ' לה ה.  מפתו תאכל (הכבשה) וּמִכֹּסוֹ תשתה ש"ב יב ג.  אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בַּכּוֹס2 עינו משלי כג לא.  —  כּוֹס תַּנְחֻמִּים, שהיו שותים בעת תנחומי אבל:  ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כּוֹס תנחומים על אביו ועל אמו ירמ' יו ז.  —  כּוֹס יְשׁוּעוֹת, שהיו שותים בעת ישועה להעם, ונָשָׂא כוֹס ישועות, נשאה בידו וברך את יי':  כּוֹס ישועות אשא ובשם יי' אקרא תהל' קיו יג.  — ובמליצה, כּוֹס התרעלה, כּוֹס חֲמָתוֹ, וכדומה:  קומי ירושלם אשר שתית מיד יי' את כּוֹס חמתו את קבעת כּוֹס התרעלה שתית מצית ישע' נא יז.  הנה לקחתי מידך את כּוֹס התרעלה את קבעת כּוֹס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד שם כב.  כה אמר יי' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקית אותו את כל הגוים וכו' והיה כי ימאנו לקחת הַכּוֹס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יי' צבאות שתו תשתו ירמ' כה יה-כח.  כּוֹס זהב בבל ביד יי' משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים שם נא ז.  שכרון ויגון תמלאי (תשתי) כּוֹס שמה ושממה יחזק' כג לג.  גם עליך תעבר כּוֹס תִשכרי ותתערי איכ' ד כא.  כי כוֹס ביד יי' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ תהל' עה ט.  ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסָם שם יא ו.  —  כּוֹס ימין יי', וקיקלון על כבודך חבק' ב יו.  נתן כּוֹסוֹ של פלוני בידו, עשה לו כמו שעשה לפלוני:  בדרך אחותך הלכת ונתתי כוֹסָהּ בידך יחזק' כג לא. —  שתה כוסו של פלוני, באה עליו צרה דומה לצרתו של פלוני, היה גורלו כגורל פלוני:  כה אמר אדני יי' כּוֹס אחותך תשתי העמקה והרחבה וכו' ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי שם לב-לד.  —  ונרדף עם חֵלֶק, במשמ' גורל:  יי' מנת חלקי וְכוֹסִי אתה תומיך גורלי תהל' יו ה.  —  וגם במשמ' טובה, כּוֹסוֹ רְוָיָה, יש לו צרכו בשפע: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כּוֹסִי רויה תהל' כג ה.  —  ב) בהשאלה, הנץ של קצת פרחים בצורת כּוֹס:  ושפתו (של ים הנחשת במקדש שלמה) כמעשה שפתי כּוֹס פרח שושן מ"א ז כו. —  ובתו"מ תשמש זו"נ, במשמ' עצם הכלי:  השקו את התמיד של זהב תמיד ג ד.  כוס שנפגם רובו וכו' אם מפזר בכוס הוא את רוב המים כלים ל ג.  מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר תוספתא דמאי ח ה.  כאדם שהוא שותה בכוס נקי ירוש' יבמ' ח ט ד.  והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו שבת קיט..  היא (הסוטה) השקתו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך בהן משקה מים המרים במקידה של חרש סוט' ט..  כוס של עכו"ם שנפל לאוצר מלא כוסות זבח' ע7..  השותים במזרקי יין וכו' בכוסות שיש להם זרבוביות מד"ר במד' י.  כוס שיש בה שתי פיות ושותים ממנה שנים בבת אחת ר"ח שבת סב:.  - של אבן:  כוסות של אבן היו תלויות בקרני שוורים כיון ששוורים שהו לשתות נתמלאו הכוסות תוספתא פרה ג ג.  —  ושל זכוכית:  מביאין כלים מבית האומן כגון הכד מבית הכדד והכוס מבית הזגג פסח' נה:.  והכלי עם מה שבתוכו:  ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים ואח"כ נוטלין לידים ברכ' ח ב.  ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין פסח' י א.  התקדשי לי בכוס זה של יין קדוש' ב ב.  אמר לו רבי ישמעאל לר"ש מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא שותה כוסך ונוטל סנדלך או עוטף טליתך מכי' משפט'. נזיק'  יח.  אורח רע מה הוא אומר וכי מה אכלתי לו פת אחת אכלתי לו חתיכה אחת אכלתי לו כוס אחד שתיתי לו תוספתא ברכ'  ז ה.  אין לו (יין לקדוש) אלא כוס אחד שם ג  יב.  יש לך אדם שהזבוב נופל בכוסו ומניחו ואינו טועמו וכו' ויש לך אדם שהזבוב עובר על גבי כוסו שופכו ואינו טועמו וכו' יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו זורקו ושותהו שם סוט' ה  ט.  ולא שיערו חכמים לא ביינך  שהוא נאה ולא בכוסך שהוא קטן ולא בכריסי שהיא רחבה  ירוש' מעשר ג כ ד'.  כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים ברכ' כא..  ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית פסח' קח:.  השותה כוסו בבת אחת ה"ן גרגרן ביצ' כה:.  בגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו יומ' כג:.  י' כוסות תקנו חכמים בבית באבל שלשה קודם אכילה כדי לפתוח את בני מעיו שלשה בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמעיו וארבעה לאחר אכילה  כתוב' ח:.  כוס אחד יפה לאשה שנים ניוול הוא שלשה תובעת בפה כתוב' סה..  הדבר דומה לארבע כוסות של חלב אחד נפלו לתוכו שתי טיפין של דם ואחד נפלו לתוכו ארבע טיפין וכו' שבועו' ו..  ולא ישתה מן הכוס ויתננה לחבירו מפני סכנת נפשות ומעשה בר"ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחר נתן לו כוס וטעמו אמר לו ר"ע טול ושותהו שוב נתן לו כוס אחר וטעמו אמר לו ר"ע טול ושותהו אמר לו בן עזאי עקיבא עד מתי אתה משקה כוסות מטעומין דא"ר ט.  ולא ישתה אדם כוסו ויניחנו על גבי שלחן אלא יאחזנ בידו עד שיבא השמש ויתננו לו שם.  —  נותן עינו בכוס, להוט אחרי היין:  כל הנותן עינו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור יומ' עה..  —  *בית הכוסות, תיבה לשמר בה הכוסות, עי' בַּיִת.  —  וגם בסהמ"א השתמשו במלה זו זו"נ:  אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך רש"י ויקר' כה מג. —  ואמר המשורר:  ראה הכוס כמו ברק ירוצץ להשמיד חיל יגוני עם גדודיו רמב"ע, תרשיש ב כ.  רעי שתו עמי עלי ארץ גֻשמה ועל יער אשר ברד,  יין כמו אדם בכוס שֹׁהם או אש מלוקחה בתוך ברד שם יו  הוציא פרח כל עץ הגן ושקדים הן היום יגמול , על כן אמרו אל משקה אל משוד הכוס אותי יגמול שם ג כ.  הבט מאור כוסות אשר ידמו אורי ברק חרב בלהטיהם שם  ב י.  על גרגרות הכוס ענק מגרגרי שֹׁהם וכמעט תחזם ימחו, תבער חמתו (של היין) בו ואפו יחרה וברוב לשון מים יסחו הוא, דיואן סז, כ"י בודליאנה.  וכוס שֹׁהם אשר עלה ככוכב ביד משקה ומי אֹדם במעיו, כחושק קפאו מימי דמעיו עלי לחיו והאש בין צלעיו שם קמה.  מעל פני כוסות מכֻסות אור הסר לאט מסוה בבוא סיון, כי הנפשות בחזות הכוס יחיו למען בה צדי מדון רי חריזי, תחכמ' ה. — *כּוֹס עקרים וכוֹס של עיקרין2:  כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקען שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים מפני שהן לירוקה שבת יד ג.  האיש אינו רשאי לשתות כוס עיקרין שלא יוליד והאשה רשאה לשתות כוס עיקרין שלא תלד תוספ' יבמ' ח ד.  מלוגמא למכה כוס עיקרין לבני מעיים מד"ר דבר' ח.  —  *כּוֹס של ברכה, שמברכין עליו:  ג' דברים נאמרו בכוס של ברכה מלא עיטור ומודח  ירוש' ברכ' ז יא ד.  ואמר ריב"ל אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין סוט' לח:.  —  *כּוֹס של פורענות:  א"ר אסי  אין מברכין על כוס3 של פורענות ברכ'  נא: .  - ומליצה:  אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר נדר' כ:, ר"ל לא יחשב אדות אשה אחרת כשהוא עם אשתו.  —  ומשלים :  אמר ר' אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ערוב' סה:.  חזקה אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו כתוב' עה:, ר"ל אין אדם נושא אשה אלא אחרי שבדק אם אינה בעלת מומים.  השכור נותן עינו בכוס והחנוני בכיס תנחומא שמיני ז.  —  *כּוֹס התרעלה:  הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה חול' צב..  —  כּוֹס של בשורה, עי' בְּשׂרָה. —  *כּוֹס תנחומים:  לפי שהקב"ה משלח את הנביאים לילך לנחם את ציון בא הושע אומר לה עמדי וקבלי כוס תנחומים הקב"ה שלחני אליךלנחמך וכו' בא יואל ואומר לה עמדי קבלי כוס תנחומים וכו' בא צפניה אף הוא אמר לה עמדי וקבלי כוס תנחומיך פסיק' רבתי כט-ל.  —  ואמר הפיטן:  אהה כי כוס שתיתי ומציתי קבעת, אכלוני אריות חדודי מלתעת קינ' לת"ב, שכרת ולא מיין.  אחינו אחינו אנשי גאולתנו, איכה עברה עליכם כוס תרעלותינו קינות תימנ', אהה ידועת.  —  ואמר המשורר בהתאוננו על הזמן:  ישקה (הזמן) בכוס אחד אשר יישן בבית השן ובין תנור ולשפתיים רמב"ע, דיואן פב, עינות תהום  ומן הבלי ימי סבלי, יפה ללבי שקריו, וכוס פעלי ביד אלי, השקה אותי שמריו (הוא, זמן הבלי).  —  °כּוֹס משכרת:  והבשת דבקה בם כמו כבד ליותרת, ושתו בוז בקבעת ומצו כוס משכרת ר"ש הנגיד, שלח יונה. —  °כּוֹס מָוֶת:  ולוּ הובא במלחמת כמו ים ממֻלח משפתו אל שפתו, ואין תוכה לבד מגן מאדּם ואש פלד קרב וברק חניתו, אזי שתה בכוס מות ושׂחק בכוס מים בעת צמאך שׁתיתו (הוא, הנרפא השמן).  —  וגם במשמ' גורל:  רוה צמאך כל ימי שושן במזרק יין וכוס, ותנה אדון הדור לך לעד מנת חלק וכוס, רמב"ע, תרשיש א  פא.  מנתי וכוסי גביעי וכוסי בלילי משושי וביום לרוחו שם א שלג.  שמחת נפשות באשישות, כי מהזמן כוסן מנת כוסן ר"י חריזי, תחכמ' ה.  — °שָׂרֵי כוס, מין ממיני השֵׁדִים :  איך מחמירין בשרי כוס ושרי בוהן וכו' אבל בשרי כוס ושרי בוהן לא יועיל אלא עד שיהא תינוק שלא ראה קרי מימיו וכו' מפני ששרי כוס ושרי בוהן לא נתן לישר' חכמ' הנפ' לר"א מגירמייזא, כ"י בריט' מוז'.  —  ובהשאלה,  *גומה קטנה בעור בע"ח, שבה יושבות השערות:  רבי יהודה אומר אפילו2 (אם יושבות השערות השחורות של הפרה האדֻמה) בתוך כוס3 אחד היו בתוך ב' כוסות והן מוכיחות זו את זו פסולה פרה ב ה. —  ג) בֵּית הַכּוֹסוֹת, הקבה השניה של מעלי גרה, החלק שאחרי הכרס הפנימי, Netzmagen; estomac recticulé; honeycomb stomach:  המסס ובית הכוסות4 שנקבו לחוץ חול' ג א.  מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות תוספתא שם ג יא.  חלב שעל המסס ובית הכוסות גמ' שם צג.. —  ומ"ר:  נמצא שני בתי הכוסות רמב"ם שחיט' י ט. —  ד)  ברפואה, °כּוֹסוֹת השׂריטה, כּוֹסוֹת המציצה, כעין כוס יגרשו ממנה האויר באש וידביקוה בפיה אל הבשר כדי שתמץ הבשר אל תוכה, Schröpfkopf; ventouse; cuping glass:  זמן ההקזה והנחת כוסות השריטה ר"י חריזי, שער בהנהג' הגוף.  האופן הד' בהנחת כוסות המציצה ושריטתם קאנון א ד כא.  ואולי יתנפח מקום דבקות הכוס ויקשה הסרתו וכו' וזה יקרה הרבה כשנשים הכוסות על צד השד שם.  והנכון אחר נפילתן (של העלוקות) למוץ בכוסות  המציצה שם שם כה.  לפעמים אנו מתיראים לעסוק בהקזה וכו' ואז אנו בוחרים בשריטים וע"י כוס המציצה ולפעמים עודקים אנו בהנחת כוסות המציצה אבל בלתי שריטה מעשה טוביה, ארץ החדש' י ג. —  ה)  בקבלה, °כוס תנחומים וכוס התרעלה, מחלקות של ההיכלות העליונים:  ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים הנקראים כוס התנחומים שמהם משלח ה' נחמה לכל האבלים ובעלי צער ולכ הראויים לנחמה ויש בהם גנזים הנקראים כוס התרעלה שבהם מתנקם יי' יתברך מאותם שהם הגונים וראויים לפניו שערי אורה לר"י ג'יקטיליה לג.. —  °כּוֹס התרעלה, כנוי לאחד המלאכים הרעים:  בהיכל הזה (שחת, שהוא ההיכל השני משבעת היכלות הטומאה) יש ממונה אחד ששמו כוס התרעלה וכל אותם הרוגי ב"ד ששתו כוס התרעלה בעה"ז נצולו מכוס תרעתלת עוה"ב וכו' בצאת הנשמה מהגוף הממונ הזה הנקרא כוס התרעלה אוחז בו ומשקהו כוס תרעלה ובכוס הזה ג' טיפות הא' חצץ והא' מר ממות והא' קובעת ראש' חכמ', היראה יג. ועי' גָּבִיעַ.