' ש"ז, —  שמה"פ מן כָּשַׁל, במוסר':  לפני שבר גאון ולפני כִשָּׁלוֹן גבה רוח (משלי יו יח). —  ואמר בן סירא:  רפיון ידים וכשלון ברכים אשה לא תאשר את בעלה (משלי יו יח). —   ובתו"מ:  אפילו בשעת כשלונה של ירושלם לא פסקו ממנה אנשי אמנה (משלי יו יח).  בכל מקום שאתה מוצא יין אתה מוצא כשלון (משלי יו יח). —  ואמר החכם:  כי פרי המהירות חרטה ופרי העקשות העזות ופרי הגאוה השנאה ופרי העצלות הכשלון (משלי יו יח).  ידוע הדבר בכל מצות התורה כי כל דבר לפי הכשלון שמצוי בו יותר ירחיקנו האל ממנו (משלי יו יח). —  ובמשמ' חטא:  הקל עליהם הכפרה בחטאים האלה הנזכרים להיות כפי עושר בני אדם ועניים לפי שכשלונם קרוב אצל בני אדם שאין ספק כי חטא הלשון קרוב ותמידי יותר מחטא המעשה (משלי יו יח). —  וכשלון כח, רפיון הכח:  הזקן שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד החולה כשהוא רועד מפני חוליו וכשלון כחו (משלי יו יח).  לפי שאין לי פנאי מפני כשלון כחי וקוצר רוחי (משלי יו יח).