, פ"י, — עשה מעשה כשפים: והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וְכִשֵּׁף ועשה אוב וידעוני (דהי"ב לג ו). — ובתלמ': בערב פסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום (ואומר ישו) יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל1 (סנה' מג.). — ובסהמ"א: ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתם מכשפות בהן (רש"י פסח' קי.). יה"ר שימרטו אותן שערות שלכם שאתם מכשפות בהן (שם) ישא הרוח אותו כרכום חדש שאתם אוחזות בידכם לכשף בו (שם).  איש שלקח אשה וכשפו אותם שאין יכולים ליזקק יחדיו (ספ' חסידים, תתשסא). — ובהשאלה, כִּשֵׁף אותו ביפיו וכדומה, הפליאו, משכו, ואמר המליץ: מי הנער הזה אשר משך הלבבות ביפיו וכשף הנפשות באור לחיו (ר"י חריזי, איתיאלי).

— פֻע', °כֻּשַּׁף, מְכֻשָׁף, — שעשו בו מעשה של כשוף: ואם תרצה לדעת האדם אם הוא מכושף או לא כתוב אלו השמות מיכאל ומשמשיו על ביצה בזעפראן ותן אותה תחת המטה שלו שהוא ישן עליה ותשבור אותה בבקר אם תמצא אותה צלויה יש בה טיפת דם דע שהוא מכושף (ספר חכמ' השדים, PSBA XXII, 349).  כשאינו תאב לתשמיש יקח שערה אחת מזנב החמור בשעה שמשמש ויתלהו עליו וכו' ואם הוא מכושף יתעשן בעשן של מת (מ' אלדבי, ש"א ד).  ומי שמכושף אין תקנה כמו שיצא מן העיר וידור בעיר אחרת ויקח בעיר אחרת אשה (ספ' חסידים, תתשלו).  וכן מי שהוא מכושף שנה או שנתים ושלש שאינו יכול ליזקק לאשתו יגרש את אשתו (שם תתשסב).  אם אדם מכושף ורודף אחרי אשה הרי לבו נמשך אחרי האשה (שם תתתפט).  להכיר האיש או האשה אם הם מכושפים קח קערה אחת מלאה שמן ויראו האיש והאשה פניהם בתוכה אם הם מכושפים לא יראו פניהם ואם אין מכושפים יראו פניהם (ספ' סגולות, כ"י דר' גסטר).