°, ש"נ, — כמו כֶּשֶׁף, כשפים: אין עושין כשפנות בפתיתין (ר"ח ערוב' סד:). יוחני בדרך כשפנות היתה אוסרת הנשים המעוברות שלא תלדנה ובהגעת לידתן היו מצטערות והיא מראה עצמה צדקת והיו באות אצלה ואומרין לה אולי תבקשי רחמים על פלונית שתלד והיא מתרת הכשפנות ומיד יולדת (ערוך, ערך יוחני). התחילו לשאול לו (ליונה) על המלאכה שנא' מה מלאכתך שמא מכשף או חרטום אתה ובכשפנות וקסמים הביא הסער עליהם (ר"א בר"ח הנשיא, הגיון הנפ' ג). קשור דתם מדת מצרים כי ישו מהם נתלמד וגריס מספריהם ומכשפנותם ולהטיהם של מצרים (ר"י הדסי, האשכול, א"ב צט, JQR VIII, 439). — ואמר הפיטן: טפשים האכילו לחם אלהים לאשה זונה וחללה מכשפה בבית עבודתם, טרפה ופלטה הלחם מפיה לתוך ידה לעיני קצתם, טעם נתנה שהוא לצורך כשפנותם, שבתם וקימתם אני מנגינתם (שבתי סופר, סליחה מכ"י שנת ש"ן, השחר ב ד).