*, (מעבורת), ש"נ, — א) כעין גשר על שתי אניות ישמש לעבר בו על נהר מעבר מזה לעברו השני ממולו, Fähre; bac; ferry: הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת1 לפניו אמר לו טול דינר והעבירני (ב"ק קטז.). — ובסהמ"א: היושבים בכפר סמוך לעיר ומפסיק ביניהם מעבורת שקורין פרוהם (שו"ת ר"ע איגר א יג). אבל מעבורת שהיא רק רפסדות עצים מחוברים זל"ז (שם). — ובהשאלה: התבוננו כי העולם מעבורת, עורי עורי לראש אשמורת (רמב"ע, נפשי אויתיך). — ב) מַעְבֹּרֶת2 התפלין, מקום שהרצועה עוברת בו: ושעושין להן מעבורת מעור החפוי שתכנס בה הרצועה עד שתהא עוברת והולכת בתוך תובר שלה (רמב"ם, תפלין ג א). ומניחין מן העור שלמטה מקום שתכנס בו הרצועה כמו תובר והוא הנקרא מעבורת (שם ג). ומכניסין רצועת הראש בתוך אותו העור העודף (של תפלין) בסוף הבית והוא שקורין אותו חכמים מעבורת כלומר שמעבירין בה הרצועה (ספ' החנוך, מצוה תכב). — ג) °מַעְבֹּרֶת הַזָּקָן3, רֶוַח בין שתי שבלות הזָקָן: ושבלת הזקן ארוך דק מחודד מחולק לשנים מעברתו רחבה (יעבץ, מגי' ספר נא).