1, ש"ז, סמי' מַעֲבַר, — א) מַעֲבַר נחל, מקום בנחל שהמים אינם עמוקים שם ואפשר לעבֹר הנחל ברגל, Übergangsort; gué; ford: ויעבר את מַעֲבַר יבק (בראש' לב כג). — ואמר המליץ: וימים ומעברים עברתי, ומשברים שברתי (ר"י חריזי, אגר' לשון הזהב). וּמַעֲבַר הרים, מקום שאפשר לעבר שם בין הרים, Durchgang; passage: ויצא מצב פלשתים אל מַעֲבַר מכמש (ש"א יג כג). — °ובכלל קום שעוברים דרך שם אנשים: ושם (בבתי מוכרי הספרים) מעמד התגרים והגרים ומחבר היושבים והתושבים ומעבר העוברים והשבים (ר"י חריזי, איתיאל ב). עולם כמו מעבר לילדי יום אך הנפשות לוקחים מכסם (הוא, הענק קסט). וראובן טוען שכבר עשה מקום בבית התבשיל שישפכו המים לשוחה שעשה בצד המעבר והשכנים טוענים שגם בשוחה הנזכר' מוחים בידו משום שיצר להם מקום המעבר (שו"ת פרח מטה אהרן עב). ראובן ושמעון ולוי הם שותפים במעבר אחד שקורין דהליז על זה הדרך ראובן יש לו שני פתחים וחלון אחד גדול שקורין שובאך תוך בית אחד מבתיו פתוחים למעבר ההוא ושמעון ולוי לכל אחד מהם שליש במעבר ההוא להכנס לגינותם (שו"ת ר"מ אלשיך מו). — ואמר המליץ: ולמה בערבות לא כוכב ולא מזל ולמה גשם נוזל עובר במעבר צר (שאלות הראב"ע יז-יח). — ובפרט, בגוף בע"ח, °מעבר המזון, החלטים וכדומ': והמעי הצם ונקרא צם כי אין מזון נשאר בו כי הוא מעבר ואנו קוראין אותו כרכשתא (סהל בן תמים, פי' יצירה סז). ואולם אחת מהעלות (של תחלואי המוח) תהיה בקרום המוח מן המותרות העבים הדבקים ירדו במעברים הנקראים מעברי השמירה (ר"י חריזי, תרג' אסור הקבורה לגליינוס, כ"י ברלין). וזה הסוג מן השעמום יסתום מעברי ההאצלות הנפשיות אשר לחושים (שם). תמה אני במי שעבר במעבר השתן והדם מאין לו גאוה (ר"י א"ת, מבח' הפניני' לרשב"ג, שער הגאוה). אני תמיה ממי שעבר במעבר השתן והדם פעמים היאך יתגאה ויגבה לבו (הוא, חו"ה, הכניעה ה). איך יתגאה גוש עפר ואיך יעלה שיאו לשמים, איכה לא יזכור כי עבר מעבר השתן זה פעמים (רש"ט פלקירא, המבקש כו). תימה על מי שעבר פעמים מעבר השתן ומתגאה (ר"י בן נחמיאש, פי' אבות ג א). איך יתגאה אדם עבר זה פעמים מעבר השתן (ר"ש צרצה, מקור חיים). כל מי שהוא נקי המעברים יתפשט החום הטבעי בכל אבריו (כל מלאכ' הגיון, הקש א). במעברים המגיעים מן המעי אל הכבד (תרג' ספר מיוח' לר"י ישראלי, כ"י מינכן REJ 1884, 130, 29). וושט שם בתוך קנה מחוקה, היות מעבר לכל אכל ומשקה (ר"י בן זבארה, בתי הנפש). וכן השתן שהוא מיץ הדם ודחיית הטבע דרך העורקים היונקים ומעברי השתן (מעשה טוביה, ארץ החדשה א ב). — ב) שה"פ, פעולת מי שעֹבר, Übergang; passage; crossing: והיה כל מַעֲבַר2 מטה מוסדה אשר יניח יי' עליו (ישע' ל לב). — ג) °כמו הַעֲבָרָה, הַשְׁאָלָה: ואולם בנגיעה נחלקו החכמים אם הוא בבינוני או בלא בינוני וכו' אע"פ שהבינוני הוא על צד המעבר באמרו הנוגע כולל האמת והמעבר אחר שישתמש המעבר כדין האמת (ר"א הקראי, ג"ע, טומא' וטהר' ז).
1 מן עבר, ובערב' מעבר معبر, בזו המשמ'.
2 כך בנוסחה המסורה, ואמרו רֹב המפרשים כי כאן משמש מעבר במשמ' שה"פ. אך הכתוב עכ"פ קשה לישבו, וגזרו קצת החדשים כי הוא משֻבש והגיהו הגהות מתחלפות.