מַעֲגִילָה

*, ש"נ, — גליל של אבן וכדומ' שמעגילים בו את הטיח של הגגות וכיוצא בזה, Walze; rouleau; roller: היה מעגל במעגילה והלכה לה על האדם והרגתו ה"ז גולה תוספת' מכות ב ג  ומשנ' שם ב א. היה מושך במעגילה והלכה לה על האדם והרגתו ה"ז אינו גולה (שם ו). שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים (מו"ק א י). היה מעגל במעגילה כדרך הליכתה והוציא הלה את ראשו והטיחה לו (ר' ירמיה, ירוש' מכות ב א). היה מעגיל במעגילה כדרך הליכתה והושיט התינוק את ידו ורצצה (הוא, שם). (משנתנו) במעגילה קטנה ומה (ששנה) ר' חייה כמעגילה גדולה (שם מו"ק א י). — ולכוֵן בו דבר מעֻקל: לאחד שהיה בידו מקל מעוקל ונתנו לאומן לתקנו מתקנו באור ואם לאו מכוונו במעגילה ואם לא מפתלו במעצד ומשלימו לאור (ספרי דבר' שח).

ערכים קשורים