* 1, ש"ז, – א) מקום שקולים שם עץ וכדומה, כירה: אפר חטאת שנטמא הרי הוא כאפר מקלה (ר"י בן נורי, תוספת' פרה י-ט א). החשוד להיות נוטל שכרו להזות ולקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה (שם בכור' ג ט). מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה (ירוש' ברכ' ד א). סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד (תענ' ב א). אפר כשר שנתערב באפר מקלה (פרה ט ז). אפר מקלה שבראש חתנים (ב"ב ס:). ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה אמר ר"י בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה (תענ' טז.). — ב) שה"פ מן קָלָה, כמו קְלִיָּה: (הסיד כשישקענו בכבשן עודנו) מחוסר מקלה (ב"מ עד.).