1, ש"ז, — גשם טוֹרֵד, חזק, heftiger Regen; pluie battante; pelting rain: דלף טורד ביום סַגְרִיר ואשת מדונים נשתוה (משלי כז יה). — ובתו"מ: מיד עמד שמעון בן שטח ביום סגריר (ירוש' חגי' ב ב). קשה אשה כיום סגריר (רבא, יבמ' סג:). מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד (מד"ר בראש' א). — ואמר המשורר: יום אור בהיר או עת זמיר יד עמל לא יניח לא ירח יקר מזהיר יגון מלב מקשיח דלף טורד ביום סגריר את שש בלתי יטריח (ר"י הלוי, יום אור). גם דע גודל צער העני על קיום מצותיו יתברך הנה בימי החורף שהימים קצרים וביום ששי ביום סגריר וקרח וצינה ומנעליו קרועים ואין פרוטה בכיסו להוצאת שבת מה צער יש בנפשו אין כמוהו בכל צער שבעולם (ר' אליהו, שב' מוסר ט). — ובמליצה, נולד ביום סגריר, משֻגָּע: ושואלים נולדו ביום סגריר ישאלו איך הכהו (קין את הבל) ואין חרב (ראב"ע, בראש' ד ח). ואם אולי זה המשוגע נולד ביום סגריר פגע בו שר של צנה וסרסו והפכו על פניו (פחד יצחק, נזקי שכנים מא). — ובלי יום: הסתו יסית צנה וסגריר לבלעני חינם (בחי' עולם יב). — כדור הַסַּגְרִיר, הכדור המוריד גשמים על הארץ: ד"א חק חג על פני מים ר"ל כל אלו עננים שהם כלי המים חג במחוגה חקם לעלות עד כדור הסגריר והוא מקום הגעת העננים (ר"ש בן ר"נ מסנות, מעין גנים לאיוב כו 10). וזה שמדת כדור הסגריר יוסיף על מדת הים והיבשה יותר מעשרת כפלים (קלונימוס, בע"ח ה י, נט:). — °מ"ר סֵגְרִירִים, סמי' סֵגְרִירֵי, ואמר הפיטן: אמונים סרסורים ולא אבו לשלחה וסוגרה בסגרירים (מחז' ויטרי תפ). בלימה בגבורה שת ממדים בקרב סגרירי סערה בהקצותו פינות וצדים נאזר בגבורה, (Elbogen, Stud. 143).