סַד

ש"ז, — כלי מענים ישימוהו על רגלי התפוש לבלי יברח, Block; bloc, ceps; stocks: ותשם בַּסַּד רגלי ותשמר כל ארחתי (איוב יג כז). ישם בַּסַּד רגלי ישמר כל ארחתי (שם לג יא). — ובתלמו': אין מוכרין להם (לעכום) לא סדין1 ולא כבלין (תוספת' ע"ז ב א). — ואמר המליץ: ורגליו שם בסדו (יעקב ועמנ' פרנס', צבי מודח, קובץ על יד א 105). בעזרם משברי תוגה אשבר ורגלי הזמן אשים בסדים (שלמה דפיירו, שיר בפתיחת ספרו אמרי נואש, כ"י בריט' מוז'). חכמה לסכל סוגר לידיו וסד לרגליו ולחכם חלי פז לראשו ואצעדה לזרועו (ב"ז, ב"ס כא כא).



1 בכ"י א"פ סדן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים