* 1, סודרים, סוּדָרִין, ש"ז, — מטפחת לכסות את הצואר או את הראש: נימי הסדין והסודרין והטריטין וכו' שש אצבעות (כלים כט א). היא פרסה לו סודרין נאין על ראשה לפיכך כהן נוטל כפה משל ראשה ומניחו תחת רגליה (סוט' ח:). — ובסהמ"א: והוא (דוד אלראי) לקח סודרו ופרש על פי המים ועבר עליו באותה שעה ראו עבדי המלך שהיה עובר במים על סודרו ודלקו אחריו בדוגיות קטנות ולא השיגוהו (מסעות רבי בנימין, הוצ' גרינהוט 73). ומצנפת גדולה על ראשו ועל המצנפת סודר לבן ועל הסודר רביד (לקוטים מדברי יוסף סמברי, הוצ' ברלינר 1). ואלו הם שמנה עשר כלים מקטורן וכו' וכובע שבראשו וסודר שבצוארו2 שבת קכ. —  ובמיתת בית דין: מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנים סודר3 קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו וכו' (סנה' ז ב). סייף שנהרג בו סודר שנחנק בו אבן שנסקל בה ועץ שנתלה עליו כולן טעונין טבילה (תוספת' שם ט ח). — ואמר הפיטן: סדור חנק עתה אודיעכם קשה סודר לרכה תכריכם משכו וקחו לכם (ר' אליה הזקן, אזהר'). — והשתמשו בו כמו בדגל לתת סימן לעומדים מרחוק: בית הסקילה היה חוץ לבית דין שנאמר הוצא את המקלל אחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו וכו' (סנה' ו א). נתנו לו יין לנסך הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו וכו' הניף הסגן בסודרים (תמיד ז ג). — ובסהמ"א: וכנס אף הוא כלונס גבוה שנותנין בראש הגבעה וכשרואה הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו (רש"י, ישע' ל יז). — ולתשמישים אחרים: אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרים וכו' ור' יוסי מתיר (שבת ג ג). ומצננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית (שם כ ב). — ובסהמ"א: או שהבעיתו ונפלה הסכין מידו או שנפלה סודר על פניו או שבאת צירעה וישבה על פניו (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 135). — ולסימן הקנין: הורגלו לעשות הקנין בסודר של העדים (טוח"מ, קנין סודר, קצה).