*, ש"ז, מ"ר, סוּדָנִים, — חכם וצדיק היודע את סוֹד האלהים: אמר ליה (רבא לר' פפא) סודני1 בשדה כתיב (מנח' עא.). — ואמר הפיטן: ימים על ימים אחכה כסוד סודני רנו שמים כי עשה יי' (אור זרוע, יוצ' שבת הפסק' א). טיעת אדר וסודני2 נזבח לך יה בחור ובתולה מזבח מאת זובחי הזבח (ר' בנימין, ברית כרותה, סלי' מוס' יוה"כ). אבל אנחנו שאין לנו מלך ושרים לשרת אותם ולעמוד לפניהם בחצריהם ובטירותיה' ליועצים מליצים ודיינים וסודנים (כסא' לבית דוד מב, עח:).