* כמו שׂוד, מן סִיד, שיד, פ"י, — משח בסיד, ausweissen, kalken; plâtrer; to plaster, whitewash: סָד בית, בור אבנים, קבר וכדומ': סד אדם כל ביתו בסייד משייר בה דבר מועט זכר לירושלם (תוספת' ב"ב ב יז). לא יסוד אדם את ביתו בסיד ואם עירב בו חול או תבן מותר (ת"ר, ב"ב ס:). לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חברו ולא שיח ולא מערה ולא נברכת כובסין אלא אם כן הרחיק מכתל חברו שלשה טפחים וסד בסיד (ב"ב ב א). ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון (סוט' ז ה). אי זהו חינוך קברות וכו' סדו בסיד (ר' יוסי בר נהוראי, ירוש' מו"ק א ו). — ואת עור הגוף, schminken; mettre du fard; to paint the skin: סיד כדי לסוד קטנה שבבנות (שבת ח ד). כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות1 (שם פ:). אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה (ר' יהודאי, מו"ק ט:). — בינ' פעו', סוּד: חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן וכו' הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר (בן הורקנוס) בור סוד2 שאינו מאבד טפה וכו' (אבו' ב ח). — ואמר הפיטן: מתיר מאסרות מתרות נותן מטמאות טהורות וכו' מכלאי בגדים תכלת בסדים מאשת אח יבום האם (אין לשוחח, יוצ' שבת פרה).

— פִע', *סִיֵּד, כמו קל: אין מפייחין ואין מסיידין ואין מכיירין3 (תוספת' ב"ב ב יז). חפר בור עשרה טפחים ובא אחר וסיידו וכיירו שניהן חייבין מפני שסיידו וכיירו יהא חייב (ירוש' ב"ק א ב). ועי' עוד כִּיֵּר.

— פֻע', רק בינ' מְסֻיָּד, מְסֻיֶּדֶת: נתנו בטרקלין אפילו מפויה4 מסוייד הרי זה אסור (תוספת' תרומ' ז יו). לקח בית מפוייחֵת ומסויידֵת ומכויירֵת5 הרי הוא בחזקתו (שם ב"ב ב יז). — ובסהמ"א: אמר רבא ספל על פי קנקן מסוידת וחתומה ופיה למטה חותם בתוך חותם6 (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 147). — ואמר הפיטן: מוסרותי תנתק ויהיו למשסה כי למקט בזזו בלום אוצר מקדש מעט סֻיד וכֻיר7 שקדו לקצר (ר' בנימין, ברית כרותה, סליח' מוס' יוה"כ). ועי' עוד כִּיֵּר.

— הָפע', °הוּסַד, רק בינ' מוּסָד: שבח ר"א בזכרונות טוב בהדמות לבור מוסד שלא יאבד מימיו (רמב"ם, אבו' ב ח).