עַמֻּד, ש"ז, כנ' עַמּוּדוֹ מ"ר עַמּוּדִים, עַמֻּדִים, סמי' עַמּוּדֵי, כנ' עַמּוּדָיו, עַמֻּדָיו, עַמּוּדֶיהָ, עַמֻּדֶיהָ, עַמּוּדֵיהֶם, עַמֻּדֵיהֶם. — א) עַמּוּד של עץ או של אבן, עצם מעץ או מאבן שמדת ארכו הרבה יותר ממדת עביו, עגל או מרֻבע הצורה ועֹמד נצב זקוף ומשמש עפי"ר להיות משען בראשו, חלק מהבנין וכיוצא בזה, Säule, Pfeiler; colonne, pilier; column, pillar: ונתתה אתה על ארבעה עַמּוּדֵי שטים (שמות כו לב). וְעַמֻּדָיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי הָעַמֻּדִים וחשקיהם כסף (שם כז י). עַמֻּדֵיהֶם שלשה ואדניהם שלשה (שם יד). כל עַמּוּדֵי החצר סביב מחשקים כסף (שם יז). ויתן את בריחיו ויקם את עַמּוּדָיו (שם מ יח). ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין הָעַמּוּדִים ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את הָעַמֻּדִים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם (שפט' יו כה-כו). וילפת שמשון את שני עַמּוּדֵי התוך אשר הבית נכון עליהם (שם כט). ויבן את בית יער הלבנון וכו' על ארבעה טורי עַמּוּדֵי ארזים וכרתות ארזים על הָעַמּוּדִים (מ"א ז ב). ואת אולם הָעַמּוּדִים עשה וכו' וְעַמֻּדִים ועב על פניהם (שם ו). ויצר את שני הָעַמּוּדִים נחשת שמנה עשרה אמה קומת הָעַמּוּד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את הָעַמּוּד השני ושתי כתרת עשה לתת על ראשי הָעַמּוּדִים (שם יה-יו). וְעַמֻּדִים אל האילים אחד מפה ואחד מפה (יחזק' מ מט). כי משלשות הנה ואין להן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי החצרות (שם מב ו). עַמּוּדָיו עשה כסף (שה"ש ג י). חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף וְעַמּוּדֵי שש (אסת' א ו). —  ואמר בן סירא: קנה אשה ראשית קנין עזר כנגדו ועמוד משען (ב"ס גני' לו כט). — ובתו"מ: איזו היא שבועת שוא וכו' אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב (שבוע' ג ח). בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין וכו' ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים (תמי' ג ה). טומאה תחת העמוד טוּמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת (אהל' ו ו). ואם היה (הבית) מרובע אפילו על ארבעה עמודים מיטמא (נגע' יב א). עמוד שהוא מוטל באויר אינו מביא טומאה תחת דופנו עד שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים (תוספת' אהיל' יג ט). ר' אליעזר אומר לא היה שם כבש אלא עמודים של שיש וכלונסאות של ארז על גביהן (שם פרה ג ז). משל למלך בשר ודם שבנה פלטין והביריות נכנסין בתוכה ואומרים אילו היו העמודים גבוהים היתה נאה (ר' שמעון בן יוחי, מד"ר בראש' יב, תיאוד'). —  ועַמּוּד להלקות עליו: כיצד מלקין אותו כופה שתי ידיו על העמוד הילך והילך (מכו' ג יב). מלמד שכפאתו אמו (של שלמה) על העמוד ואמרה לו מה ברי ומה בר בטני (ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי, סנה' ע:). — ובסהמ"א: וראוי למתוח אותו על העמוד כי הלך בערכאות כותים (מרדכי, ב"ק קצה). — *פרחי העַמּוּדים: פירחי העמודי' נידונין ככרמלית (ר' חנינה, ירוש' שבת א א). — ואני נתתיך היום לעיר מבצר וּלְעַמּוּד ברזל (ירמ' א יח). — ובדמיון: שוקיו עַמּוּדֵי שש מיסדים על אדני פז (שה"ש ה יה). — ובמדר': שלח פרעה והביאו סייף שאין כמותה ונתנו י' פעמים על צוארו ונעשה צוארו של משה כעמוד השן ולא הזיקתו (מד"ר שמות א). — ובמליצה, עַמּוּדֵי הארץ, משען לה1: נמוגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עַמּוּדֶיהָ (תהל' עה ד). המרגיז ארץ ממקומה וְעַמּוּדֶיהָ יתפלצון (איוב ט ו). — ובמדר': והראהו (הלויתן את יונה) עמודי ארץ ומכוניה (פדר"א י). —  ועַמּוּדֵי שמים: עַמּוּדֵי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו (איוב כו יא). — ובמדר': אמר לו (אברהם ליצחק) מה אתה רואה אמר לו אני רואה עמוד של אש עומד מן הארץ ועד לשמים (פדר"א לא). ובאמצע הרקיע עמוד אחד והעמוד הזה נעוץ מקרק' הגן עד שנאחז פני כסא הכבוד (סדר ג"ע, נוסחא ב, ביהמ"ד ג, ילינק 132). —  ובמליצה, עַמּוּדֵי בית החכמה: חכמה בנתה ביתה חצבה עַמּוּדֶיהָ שבעה (משלי ט א). — ובהשאלה, דבר שיש לו קצת דמיון לעמוד, עַמּוּד אשׁ, עַמּוּד ענן: ויי' הולך לפניהם יומם בְּעַמּוּד ענן לנחותם הדרך ולילה בְּעַמּוּד אשׁ להאיר להם (שמות יג כא). והיה כבא משה האהלה ירד עַמּוּד הענן ועמד פתח האהל (שם לג ט). בְּעַמּוּד ענן ידבר אליהם (תהל' צט ז). — *ועַמּוּד של קדרות: עמוד של קדרות שהוא עומד בתוך הבית מן הארץ ועד הקורות וכו' (תוספת' אהיל' י ב). — וְעַמּוּד בביה"כ: ואדם נכנס לבי' הכנס' ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה (ירוש' ברכ' ט א). — ובסהמ"א: וסביב הקירות (של ביהכ"נ) מזה ומזה ספסלים וכו' לשבת עליהם המתפללים איש ועמודו מלפניו (יל"ג, מעלות ומרדות)). — *ובמליצה, תאר לצדיק שנסמכים עליו: אמרו לו תלמידיו (של ר' יוחנן בן זכאי) נר ישראל עמוד הימיני2 פטיש החזק מפני מה אתה בוכה (ברכ' כח:). אמר לו הקב"ה (למשה) במקום עמודו של עולם אתה עומד {מד"ר שמות ב). — ובסהמ"א: על דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו (רמב"ם, עכו"ם א ב). — וכן °עמוד התלמוד, ההוראה וכדומ': ושח עמוד התלמוד והבניה נהרסה והמשנה לשנינה ברגלים נרמסה (ראב"ע, אהה ירד). בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל (רמב"ם, ממרים א א ). שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהם ראוי להתלות (הוא, שמיטה ויובל י ו). אני זוכר תמיד באלה הסתרים מלה אחת שהיא עמוד כל הענין (ר"י חריזי, מו"נ ב ל). ידי משה ביד שכל תמוכים ועמודי אמונה בו סמוכים (ידי משה, ד"ח, פב). — ועַמּוּד עשן: והמשאת החלה לעלות מן העיר עַמּוּד עשן ויפן בנימין אחריו והנה עלה כליל העיר השמים (שפט' כ מ). — ובמשנה: ולא נצחה הרוח את עמוד העשן (אבו' ה ה). — ובסהמ"א: מביא חתיכות בשר ומניחו לפניו ומרתיח את הקדירה עד שיעלה עמוד ונוטל חתיכה אחת וחוזר ומרתיח עד שעלה עמוד (גאוניקה ב, גינצבורג 102). — *ועַמּוּד השחר3: מאימתי קורין את שמע בערבית וכו' רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר (ברכ' א א). אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא (שם סב:). — וגליל של עץ שגוללים עליו את המגלה: גליון שבספר וכו' רבי יהודה אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד (ידים  ג ד). ועושין עמוד לספר בסופו לתור' מיכן ומיכן (ירוש' מגיל' א א). מה טעמא ווי העמודים שיהו ווים של תורה דומים לעמודים (שם).  ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף (ב"ב יג:). — לב הבצל והשום: שרשי השום והבצלים וכו' והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל (עוקצ' א ב). איזהו שום בעל ביכי כל שאין לו אלא חור אחד מקיף את העמוד (ירוש' מעשר' ה ז). — ובסהמ"א: פי' נחש שבצל העמוד שבתוכו שמתעגל בראשו כמין גבעול ומתקבץ בו זרע הבצל אותו העמוד נקרא נחש של בצל (ר"ח, עירוב' כט:). — *ועַמּוּד של צואה יבשה בתוך הגוף, קלוח של שתן: עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן (רשב"ג, ברכ' כה.). ספק מי רגלים וכו' דא"ר המנונא לא אסר' תורה אלא כנגד עמוד בלבד (שם). — °וקלוח של משקה: כשנשפך התבשיל של מקפה ופוסק מלשפוך העמוד סולד וחוזר לאחוריו מתוך שהתבשיל עב (תוספ' נזיר נ:). המערה כד של שמן תרומה ה"ז מערה עד שיפסוק העמוד ויתחיל השמן לנטוף מעט מעט (רמב", תרומ' יא טו). — ועַמּוּד של שורות הכתב שבספר וכדומ': ראובן הלך והביא פנקס אביו יעקב והיה כתוב בו בעמוד א' חוב השטר (ר"י ששון, תורת אמת, שו"ת פב). — וחבל האנך: וצדקה למשקלות כמו עמוד של עופרת או של ברזל ששוקל בו הבונה הבנין כדי שיהיה על קו היושר (ר"י די וידאש, ראשית חכמה, פרק הדינין). —  ובחכמת הנדסה, קו זקוף העֹמד על קו מונח, מאֻנך, Senkrechte; perpendiculaire; perpendicular: והקו הנקרא עמוד הוא העומד על קו אחד ועל שני צדיו שתי זויות שוות (ראב"ח הנשיא, חבור המשיח' והתשבורת א 10). ולהראות אות לזה נוציא עמוד על זוית נצבה מקו אד עד נקודת ט מרכז העגול והוא עמוד טג (שם 33). ידוע כי מרובע צלע המשולש השוה בתוך העגול כמרובע עמוד המשולש השוה שכל צלע כאלכסון העגול וכאשר הוא מרובע עמוד המשולש השוה שלשת רבעיות מרובע הצלע (ראב"ע, יסוד מורא יא). ועל כן בחרנו בשמש יציאת העמוד על גלגל הקפה (ר"י חריזי, מו"נ ב יב). כל מה שאמר אריסטו בכל הנמצאים אשר מתחת הגלגל הירח עד עמוד הארץ הוא אמת (שם כג). וכל אחד משני קווים אלה הניצבים זה על זה כעין שאמרנו יקרא ויאמר עליו  כי הוא עמוד על חבירו (ר"י הישראלי, יסו"ע ו.). הקו העומד על הקו יאמר לו עמוד (ר' יהודה הכהן, אקליד'). ובמשמ' גֹבה: והמשלשת בד' פנים בשני הצלע בקבע בעמוד הגג (משנת המדות א ג).