עָמָה

*, קל לא נמצא.

— הִפְע', *הֶעֱמָה, — עשה שיהיה עָמֶה ורפה, החליש: עמיאל בן גמלי העמה כחו על שאמר כי חזק הוא ממנו וגמל לעצמו שלא נכנס לארץ ישראל (תנחו' האזינו ז). במקור נדפס 'חנחו'.

חיפוש במילון: