ג. עֶמְדָּה

*, —  ש"נ: לא רצה להיקרות עמדה1 קורין אותה עמידה (ר"א, ירוש' שבת ט א). — ובסהמ"א: אהובי חביבי עמדתי רעי יקירי נכבדי גדולי ר' שלמה ב"ר יצחק קרובי (רש"י, תשוב', קבוצ' קונטרס יג).



1 [מהענין נראה שהוא כנוי של חבה וכבוד, ואולי הוא כמו חמדה במבטא הירוש'. על הגרסות השונות עי' הערת תיאודור, (מד"ר בראש' לט).

חיפוש במילון: