ת"ז, נק' עֲמֻקָּה, עֲמוּקָה, מ"ר עֲמֻקִּים, עֲמֻקּוֹת, — א) שָׁפֵל, שצריך לרדת מלמעלה למטה כדי להגיע אליו, tief; profond; deep, ובהשאלה גם למראה וגון שידמה שהוא למטה לדבר אחר: וראה הכהן את הנגע בעור הבשר וכו' ומראה הנגע עָמֹק מעור בשרו (ויקר' יג ג). והנה אין מראהו עָמֹק מן העור (שם לא). — ובתלמו': איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת עמוק  מכן טמא (ניד' ב ז). שחור כחרת עמוק מכן טמא (תוספת' שם ג יא). מראה גבוה שבהן כמראה צל בחמה מראה עמוק  שבהן כמראה חמה בצל (שם נגע' א ה). אי זהו אדמדם שבאדומים זה זהורית עמוקה (ירוש' סוכ' ג ו). כמראה חמה העמוקה מן הצל (חול' סג.). — ובסהמ"א: ואין הפרש בין שיהיה עין הדם עמוק או יהיה נוטה אל הלבנות (ר"א הקראי, ג"ע, טמאה וטהרה ד). — ב) כלי עָמֹק, כוס עֲמֻקָּה, שדפנותיה גבוהות הרבה מעל לשוליה: כוס אחותך תשתי הָעֲמֻקָּה והרחבה (יחזק' כג לב). — ובור עָמֹק: שוחה עֲמֻקָּה פי זרות זעום יי' יפול שם (משלי כב יד). — והשאול: גבהי שמים מה תפעל עֲמֻקָּה משאול מה תדע (איוב יא ח). — ובתלמו': מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים ומחבת צפה ומעשיה קשים (ר' חנניה בן גמליאל, מנח' ה ח). פליאה ממך מה תדע עמוקה משאול מה תחקור (ר' לעזר בשם בר סירה, ירוש' חגי' ב א). לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול (ר' אלעזר, פסח' פז:). — ובסהמ"א: ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות (רמב"ם, בה"ב ד א). — ג) מים עֲמֻקִּים, שמפני המים ועד קרקע המקום שהם נקוים שם רחוק הרבה, ובמליצה תֹאר לדברים שקשה להבינם: מים עֲמֻקִּים דברי פי איש (משלי יח ד). מים עֲמֻקִּים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה (שם כ ה) . — ואמר המשורר: גלתה ודלתי מעין פתחה ועוד עינה אלי מים עמקים תלתה (ר"י הלוי, נפשי לבית אל). — ד) ודבר עָמֹק שקשה להבינו, להשיגו: רחוק מה שהיה ועָמֹק עָמֹק מי ימצאנו (קהל' ז כד). — עֲמֻקּוֹת, דברים עמֻקים, נסתרים: מגלה עֲמֻקּוֹת מני חשך ויצא לאור צלמות (איוב יב כב). — לב עמֹק, שקשה לדעת מה שם: יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עָמֹק (תהל' סד ז). — ובסהמ"א: וענין שני הגמרות הוא פירוש דברי המשניות וביאור עמקותיה (רמב"ם, יד החזקה, הקד'). כאשר החל ראש הפילוסופים לחקור ולעשות מופתים בענינים עמוקים מאד וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א ה).יתקן (המחבר) להם לשונות עמוקים וצחים (רלב"ג, מלחמות ה', הקד'). ואין לאשה הסמוכה בפלך להבין בעמוקות האלה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 38). — ואמר המשורר: הידעי נפלאות עמקים נמצא בתוך מחשב יקומים בלב ודמים (ר"י הלוי, מודים לך). קראתיך לכלות סוד אשר לא ממך נעלם וגלית עמוקות לי ולא שב עבדך נכלם (ראב"ע, תברך יה).