קל לא נמצא.

—  פִע', עִמֵּר, מְעַמֵּר, —  עִמֵּר הקֹצר, עשה עֳמָרִים: שלא מלא כפו קוצר וחצנו מְעַמֵּר (תהל' קכט ז). — ובתו"מ: המעמר לגדיש יש לו שכחה (פאה ה ח). הקוצר בלילה והמעמר והסומא יש להם שכחה (שם ו יא). אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש וכו' והמעמר הדש וכו' (שבת ז ב). כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמא אחת עד שחרש וזרע וקצר ועימר ודש וזרה ובירר וטחן (תוספת' ברכ' ז ב). שדה שעומריה מעורבבין ועימר ושכח אחד מהם אין שכחה עד שיעמר את כל סביביו (שם פאה ג ד). החותך כריכות ועתיד לעמרן וכן אוגורי השום ואגודות השם והבצלים אין להן שיכחה (שם ח). עימר את הראשון ואת השני ואת השלישי ושכח את הרביעי וכו' (ירוש' שם ה ב). הפרד והצימוקים והחרובי' משיעמר ערימה (שם תרומ' א ט). הראשונים חרשו וזרעו וכו' קצרו עימירו דשו וכו' ואנו אין לנו מה לוכל (ר' חגי, שם שקל' ה א). דאמר רבה א"ר חייא פעם הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה (שבת קכז.). ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן (מו"ק יב:). בשדך פרט למעמר בשדה חבירו (ספרי, תצא רפב). הרי שחרשת וזרעת ועדרת וכסחת וקצרת ועמרת ודשת ועשית תבואה בגרניה וכו' (ר' לוי, מד"ר ויקר' כח). וכן מעשה בקוצר א' שהיה מעמר וקוצר בבקע' בית תופת (שם במד' יח). —  ובסהמ"א: ודברים הללו שאני שונה ואומר לא מאלי אני אומר ולא כמשורר ומזמר וכ"ד בלב דעות ולמסמסת מעמר (תלמידי רסע"ג, פרוש דה"י, אוצה"ס ד 315). כעפרות תבל חטאים עמרת (ר' עזר' הבבלי, תוכ' מוס', צה.).

—  הִתפע', °הִתְעַמֵּר, נתעמר, —  שֶעִמְּרוּ אותו: עמורה שנתעמרו יושביה ונקטפו אדמה שנהפך כמו אדמה צבוים שנפלו נפשות מן האש והגפרית והיו צבוים בדם (שכל טוב, בראש' יט כב).